ישר אחרי הלידה גילתי שאמהות לומדות שיש דברים שאל להם שיאמרו. את הדבר הראשון שגיליתי שלא מספרים, זה שמחדר לידה את יוצאת עם בטן של חודש שמיני במקרה  הרע ושישי במקרה הטוב. את ההמשך גיליתי שלברית של הבן שלך את תגיעי בבגדי הריון או לחילופין חנוטה בהמצאה גברית של מחטב ו/או מחוך ותפזרי חיוכים כאילו את עוד שניה הולכת לדגמן על השער של הווג או ספורט אילוסטריטור.

את לא תספרי לאף אחד על הדמעות שטיפסו לך בגרון שעמדת מול המראה בפעם הראשונה בתור אמא, וגילית שאת דומה לברברא אמא, וזה עוד לפני שגילית את חומרת מצב סימני המתיחה ואת הבצקות בגרליים שעדיין לא ירדו, הרי כל אחת רוצה ללכת לברית של הבן שלה בכפכפים של אבא שלה מידה .

את כמובן לא תגידי שאת מתה מעייפות הגב כואב לך ממשקל שקיות החלב של ההנקה (בפעם קראת להם שדים או ציצים או מעוז גאווה), וגם לא תספרי שלפני שניה את הנקת והתכווצויות הרחם מזכירות לך את הצירים מלפני שמונה ימים.

הבכי במשך שעה שלו מסיבה שנשארה תעלומה מבחינתך עד עתה, ואת שלוש שעות הבכי שלך מתסכול לאחר כך את תשמרי לעצמך.

את המחשבות שעוברות לך בראש בעודך מתעוררת בפעם השלישית שאת מתעוררת בלילה שעה וחצי אחרי שהלכת לישון ושניה אחרי שכמעט הצלחת לישון, את לא תספרי לאף אחד. גם לא את 101 לרצוח בעל נוחר, הרי אחרי הכל שקיות ההנקה תלויות לך מקדימה...

את גם לא תספרי על הסקס הראשון שאחרי הלידה , כלומר אחרי התאוששות הלידה, בחושך גמור כמו בפעם בא התפשטת בפעם הראשונה מול גבר והרגשת נבוכה, גם לא על התחושה השונה, על חוסר החשק המיני אבל הצורך לתחזק חיי זוגיות, וגם לא על זיוף האורגזמה הראשון שלך, כי הסקס גונב לך דקות שינה יקרות, ולא רק בעלך צריך ללמוד את הגוף החדש אלא גם את.

את גם לא תספרי על כאבי הגב, הטחורים, העצירות, העייפות, ערימות הכביסה, ריח הורדים של יציאות הרך הנולד (ביננו אך אמא לא באמת נהנית מקקי נוזלי שמלכלך את שידת ההחתלה ומריך כמו פרי שהבשיל קצת יותר מדי באישון לילה).

אבל את כן תספרי לכל העולם, וגם לסקפטים ביותר, שכל זה נמחק כשאת נגשת למיטה של הילד שלך, וברגע שהוא רואה אותך הבכי נמחק החיוך מתפרס והוא מניח לך את הראש בשקע בין הצוואר לכתף ואת מרגישה את הנשימות הקטנות שלו מדגדגות לך את העור.

באותו רגע תשכחי את הבטן ג'לי, ואת סימני המתיחה, ואת העייפות המצטברת, ואת זה שהוא השתין עליך בערב בקשת, ואת הבכי, וכאבי הגב, ותרגישי אושר גדול.

ואחרי שתשכיבי שוב את הרך הנולד, תחזירי למיטה ותלחשי לאביו, שאת כבר מחכה להביא עוד אחד...