אז החלטתי להתאושש. טוב זה כוחם של החיים, הם חזקים מאיתנו.

וחזרתי לאתר הכרויות, כי ביננו גבר שיכור אחרי 3 בירות שמנסה להתחיל איתי לא עושה לי את זה.

ובסוף אפילו הסכמתי לצאת עם מישהו. נראה טוב, אבל לא הרבה מעבר לזה.

אחרי יומיים כתבתי לו שהוא מקסים, אבל לא בשבילי ויהיה נחמד להשאר ידידים, מה שנקרא לצאת מזה באלגנטיות. אז הוא כתב לי בחזרה שאני אחת הנשים המדהימות שהוא פגש ויש לו מישהו להכיר לי שתפור עלי "כמו כיסוי פלנל לשפיץ של המגפים" (ציטוט שלו לא שלי). אמרתי לו שלא בראש שלי ושיעזוב אותי באמא שלו.

הוא המשיך להתעקש.

אני סירבתי.

הוא הודיע לי שהוא נותן לבחור את הטלפון שלי בלי לשאול אותי.

מור התקשר למחרת בצהריים, אמרתי לו שאני עסוקה ושהתקשר אחר כך, וחשבתי על דרך לנפנף אותו.

בערב הוא התקשר, בדיוק שיצאתי מהמשרד, הייתי בדרך לאימון יוגה, דיברתי איתו שעה בטלפון, ושניתקתי היו לי צמרמורות בכל הגוף.

אחרי 4 שעות נפגשנו, וזה היה כאילו אנחנו ביחד כבר שנים. ב-3 קיפלנו עניינים והלכנו כל אחד לבית שלו.

הוא התקשר כשהוא הגיע הבייתה ודיברנו עוד איזה שעה.

מאז לא נפרדנו לדקה.

יומיים אחרי זה הוא פגש את ההורים שלי.

שישי אחרי זה אני את שלו.

עכשיו הוא אורז את הדברים ועובר אלי.

חשבתי שעד היום ידעתי מה זה אהבה.

עכשיו אני יודעת שלא ידעתי.