העולם שבפנים

מתי משהו מגעיל? מה זה בכלל מגעיל?

אני לא מתכוון לפעולה היהודית של להפוך את הכלים לכשרים על ידי טבילה במים רותחים.

אני מדבר על משהו המעורר סלידה, מהסוג  שגורם לנו לפרוץ בזעקת שבר בטון של 120 דציבלים ולצרוח: "איייייייייייייייככככככככככככסססססססססס!!!!!!!!!!!! תעיפו את הדבר הזה ממני!!! גועל נופש!!! זה פשוט דוחה!!!"

מה הופך דבר לגועלי, מאוס, דוחה, מבחיל, משוקץ, מתועב, או מעורר שאט נפש אצלנו?

גועל הוא מושג סובייקטיבי. הוא משתנה מחברה לחברה ומאדם לאדם.

דוגמאות? – בשבטים מסוימים באפריקה הנשים הולכות בגילוי שדיים, מה שנתפס בציבור דתי כדבר משוקץ ומעורר שאט נפש.

בחברה המערבית נחשב לא מנומס לגהק (לתקוע גרפס) בפומבי, לעומת זאת בתרבות הערבית גיהוק קולני לאחר ארוחה דשנה נחשב כמחמאה לגבי טיב האוכל, ומי שלא עושה כן אף מעליב את המארח.

באותה חברה אדם אחד יתענג על סטייק עסיסי לארוחת הערב בעוד אצל חברו הקרוב רק המחשבה על אכילת בשר מגעילה אותו.

יש שיגידו שכל זה טוב ויפה עד גבול מסוים אבל יש דברים אוניברסאליים שמגעילים את נפשו של כל אדם שפוי.

אני טוען שלא. לדעתי כל המושג של גועל נפש הוא תוצר של חינוך ומוסכמות חברתיות.

אין סיבה רציונאלית לשאלה מה גורם למשהו להיות מאוס ודוחה בעיננו. הסיבה היא רגשית, לא הגיונית.

בסין אנשים אוכלים כל מה שזז ברחוב, החל מעכברים וכלה בחיפושיות ותולעים. מבחיל? משום מה אחד המעדנים הנחשבים בכל העולם הוא לובסטר, כלומר סרטן. מסעדות של שרצים ימיים נפתחות ברחבי הגלובוס כפטריות אחרי הגשם. עכשיו, מישהו מסוגל להסביר לי את ההבדל ברמת הגועל שבין אכילת צדפה לבין אכילת תולעת?

כאן הסיבה היא פשוטה – במקרה זה ישנה מוסכמה חברתית ש"פירות ים" הם מאכלים לגיטימיים. אם מחר העולם יחליט לאכול חרא אני בטוח שפחות אנשים יגעלו מכך.

בעבר היה קונצנזוס כלל עולמי בגנות ההומוסקסואליות, והומואים נחשבו לדוחים ומוקצים מחמת מיאוס. כיום התפיסות השתנו והמגמה העולמית היא דווקא בעד הכרה ומתן מקום שווה לזוגות חד מיניים. מה שפעם היה נחשב למעשה מגונה היום כמעט הפך לנורמה.

ההגדרות של המוסר האנושי הן נזילות ביותר. מה שנראה בלתי מוסרי לאחד כלל אינו מהווה בעיה לשני.

מסקנה: אין כזה דבר משהו מגעיל.

תפיסת הגועל נוצרת בחינוך, בתרבות ובתפיסות מחשבתיות שנבנות במשך השנים.

ישנם אמנם דברים שכל אחד ראוי שיגעל מהם, כמו רצח או אונס, אבל אלה דברים שפוגעים באנשים אחרים ולכן צריך לסלוד מהם. עניין הגועל כשלעצמו אינו משחק תפקיד כאן – אני מתעב את המשמעות של פעולה אלימה ולכן זה מגעיל אותי, אבל המעשה כשלעצמו אינו מגעיל.

כמובן שאני אישית גם כן נגעל מדברים אחרים שאין סיבה שיגרמו לכך, אבל שוב, זה בגלל החינוך, הסביבה והתרבות שגדלתי לתוכם.

במילים אחרות, הבעיה אצלנו. הדבר המעודד הוא שאנחנו גם הפתרון.

שמעתי משפט האומר כי אם נרצח מנטאלית את ההורים שלנו, נהיה אנשים חופשיים ומאושרים יותר.

יש הרבה אמת במשפט הזה, וזה המצב גם כאן. עלינו להתנתק מדעות קדומות ומהתפיסות המושרשות בנו בכדי להיות חופשיים ומשוחררים יותר.