טוב אז אני הבטחתי לעצמי שאני אכתוב את הפוסט הזה כי כבר תקופה ארוכה (מתחילת המונדיאל) אני עם הרגשה מגעילה (בגלל המונדיאל)
בתור מישהו שחונך על ערכי המכביזם (תל אביב, כן אף אחד לא מושלם) ורואה את הקבוצה שלו פעם אחרי פעם מנסה להרים את הראש שלה ולא מצליחה בגלל אלף ואחד דברים (בראש ובראשונה, כי הם לוזרים) אני מדליק את הטלוויזיה ורואה נבחרות שמורכבות מהשחקנים הטובים ביותר בעולם שממלאים את הסגלים של הקבוצות הטובות ביותר בעולם והם נראים כמו חבורה פתאטית לחלוטין.
זה גרם לי להרגיש קצת טוב כי אם שחקנים כאלה ונבחרות כאלה מפשלות על הבמה הגדולה ביותר בעולם לטורניר שהן מחכות לו 4 שנים! ו-4 שנים בכדורגל זה הרבה!!! (שחקנים שהיו בפסגת העולם נמצאים עם איזו פציעה מטרידה שגורמת להם להיות בסכנת חיים - רובן דה לה רד אנחנו איתך!)....
נבחרות שנראות כמו הצל של עצמן! (כן אנגליה איטליה וספרד!!!) שבשבילן אנשים מדליקים את המקלטים וקונים את הכרטיסים פשוט מבזות את עצמן ואת הדגל של המדינה!
ובמעבר חד... אני לא יודע מה איתכם אבל מה שקורה בכדורגל הישראלי לא מעודד... (בטח אחרי השורה הראשונה כבר הלכתם ונשארו היחידים שבא להם לקרוא על כדורגל). קבוצות מפזרות ים של כסף.... הסמל שמתנופף על החולצה יכל בקלות להתחלף בקסטרו או רנואר או מה שזה לא יהיה...
שחקנים מנשקים את אותו סמל רק כדי להתחבב על האוהדים שבקלות יכולים לגמור אותך...
אבל תמיד כשהעיתון של ידיעות מגיע עם החוברת שמראה את הקבוצות ושם רואים את השאיפה ואת הרכש הנוצץ ואת הכתבות תמיד יש לי את הצביטה בלב שאומרת השנה היא השנה... השנה אנחנו לוקחים בגדול... ובמאי החלום נגוז (טוב שלא הגזמתי) בינואר החלום נגוז....
אני לא יודע בדיוק אם הצלחתם לעקוב אחרי או לא אבל...
יום אחד אתה יכול להיות בפסגת העולם ובמהירות שאי אפשר להאמין אתה יכול להיות במיץ הזה שמתרכז בפינה של שקית הזבל...
תהנו מהחיים!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
NASHI
