פאדג'ינג ליידי

אחד הרגעים האחרונים שאני ממש זוכרת את עצמי מחייכת לעצמי קרתה אתמול אחר הצהריים, כאשר ישבתי מול המחשב והקשבתי לאח שלי, נעם, משחק בחדרו עם חבר שלו (יינוןO _O ).

אח שלי אמר משהו בסגנון של "וואט דה פאק? למה אתה עושה את זה?"

ברגע הזה הוא ממש נשמע כמוני, שזה היה מפחיד. אז אולי באמת צודקים כשאומרים שהאחים הקטנים לוקחים דוגמא מהגדולים.

I ♥ MY BROTHER

בכל מקרה, אתמול חזרתי מהמרכז. ביקרתי אצל דודה טלי (וסבתא גליה כמובן=.=") שלא הפסיקו לריב ביניהן.

ניד טו גו

סופשנה.

ואו. וזאת הייתה חתיכת שנה מוזרה!

בשנה הזו הכרתי אנשים חדשים, נדלקתי, התאכזבתי, צחקתי, רצתי, (לא) קפצתי, התבגרתי, למדתי לאהוב מוזיקה, השלמתי, צבעתי, קניתי, זרקתי, לגלגתי, למדתי המון על אנשים ועל עצמי בכלל, חיבקתי (יותר מאשר בכל החיים שלי גם יחד), טיילתי, התווכחתי, בכיתי (דיי הרבה), מיחזרתי, הכרתי בנים ובעיקר עשיתי שטויות.

לסיכום, אע"פ שהייתה לי (ועודנה יש לי) חרא כיתה, כמה ילדים מפגרים בבצפר ובדואים שאוהבים להטריד אותי (לא כולם! אבל יש כמה שכן=.=) וגם ילדים שאוהבים להטריד אותי (לפעמים זה יותר מפחיד מהבדואים) למרות כל אלה, עדיין הייתה לי שנה נפלאה.

ואני בטוחה ששנה הבאה תהיה אפילו יותר.

♥

even if i say i'll be allright still i can hear u say you want to end your life

tnx for watching when i fall

עאעאעא.

אין משהו שיכל לבטא את רגשותיי יותר טוב מאשר הכותרת הזו.

עאעאעא.

ויש להם אפילו שיר חדש:

http://www.youtube.com/watch?v=5kIgLwCCxbU

אעההההההההההה

~

מזלטוב על שלושמאות כניסות לבלוג^_^

איך שדברים משתנים.

אחרי הפוסט הקודם, הרגשתי ממש נורא.

ממש.

סטייל אימו-מתאבד-וחותך-ורידים.

אבל אחרכך, הרגשתי יותר טוב.

וכשהלכתי לבצפר, גם הרגשתי טוב.

ואז זה נהרס.

ואז זה שוב היה טוב.

הו, דאמט.><

~

אני שמחה שהשלמתי איתן.

זה היה צריך לקרות כבר ממזמן.

אני סלחתי להן כבר מזמן.

~

איזה מגניב זה לראות הסימפסונים במקום שיעור תנ"כס. D:::::

יהיה טוב[: