|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
הגן של עדן
"...התעוררתי בבוקר כשאני מחבק אותה וחייכתי לעצמי כשנזכרתי שכל זה התחיל מזה שראיתי תגובה שלה בפייסבוק. עד לפני כמה ימים היא הייתה קיימת בשבילי רק במחשב ועכשיו אני במיטה מחבק אותה. בטח איפושהו בגלקסיה יושב חייזר שחוקר את המין האנושי, מסתכל עם טלסקופ על כל התהליך הזה ואומר לעצמו "פשש החבר'ה האלה מבינים משהו בקטלוגים"..."לקטע המלא...
| |
בואי נשחק משחק
"...כשחושבים על זה לעומק, מבינים שהמשחק הזה קצת מטומטם. הרי מי שמתחיל לשחק בו, בדרך כלל נכנס למשחק מלכתחילה בתקווה למצוא את מי שסוף סוף ינצח אותו ויגרום לו להרגיש. אלה שמשחקים אותו הכי הרבה ולאורך זמן יהיו בדרך כלל כאלה שפעם הפסידו הפסד כואב במיוחד ומאז החליטו לא להפסיד יותר. הם גם כנראה אלו שכבר הכי רוצים למצוא את מי שינצח אותם שוב. אחרת אין שום סיבה הגיונית לכך שהם ממשיכים לשחק, כי המשחק הזה מטעה מאד, אין בו באמת מנצחים, יש רק מפסיד כאוב ומפסיד רקוב..."לקטע המלא...
| |
ללא עריכה
"...טריקת דלת היא בדרך כלל זעם טהור, איבוד עשתונות שלובש צורה של בום במשקוף. מכתב כועס לעומת זאת, הוא לרוב רצף משפטים אסטרטגי ומתוכנן היטב שנועד ליצור הרגשה מסויימת אצל מישהו אחר. טריקת הדלת היא החלטה שמתקבלת בזמן אמת, אין מקום לשנות בה כלום מהרגע שיצאה לפועל. המכתב, זועם ככל שיהיה כתוב בצורה טקטית וחזקה, עבר עריכה וליטוש כדי ליצור אפקט מסוים. אף פעם אי אפשר לדעת מי מהם עושה אפקט יותר משמעותי..."לקטע המלא...
| |
הרומנטיקה
"...משבוע לשבוע אני מרגיש יותר נחוש, יותר בטוח, הפעם בבר הזה אני אמצא אותה! הפעם אני אתפוס אותה בשתי ידיים ולא אתן לה ללכת! אבל השבוע הבנתי שזה כנראה כבר לא יקרה. אולי זאת הייתה הלחות שהבריחה אותה? הרי כולם כל כך ממהרים לקצר תהליכים בחום הזה ולהגיע כבר אל המזגן, אז אולי פשוט מרוב שדילגו עליה היא נעלבה והלכה. יכול להיות גם שהיא פשוט לא אוהבת צ'ייסרים. אני גם יכול להבין אותה, באיזשהו מקום זה נראה לפעמים כאילו הצ'ייסר החליף אותה. היא עשתה טוב לכל כך הרבה אנשים במשך דורות על גביי דורות ואפילו בפייסבוק אף אחד לא fan שלה. יש כל מיני כאלה שמיסחרו אותה והפכו אותה לחסרת משמעות – loveme, J-date– הסלוגן של אחד מהם זה אפילו "הדרך היעילה והקלה למצוא אהבה" ממתי משהו שהוא בעל ערך וחשיבות גדולה כל כך צריך לבוא בקלות ויעילות?...."לקטע המלא...
| |
יותר טוב כלום מכמעט?
לאחרונה הייתי אורח במסיבה למוזמנים בלבד על הגג של עזריאלי. כשהחבר המעורבב בסצינה הרים טלפון והפציר בי להפגין נוכחות הוא ציין מספר מילות קסם: שתייה חופשית ומלא כוסיות. כמה שאני פרימיטיב, איך שהוא אמר שתייה חופשית התחלתי כבר לסמס לערן שיתארגן ויצאנו יחד אל עבר המסיבה.
נכנסנו מייד כשהגענו לכניסה וכך חלפנו על פני כל אלו שנדחקים על הברזלים ומנסים לשכנע את הסלקטור במיני תירוצים שחוקים למה הוא צריך להכניס אותם. יש את אלו שטוענים שכבר היו בפנים, יש את אלו שחושבים שבעזרת "נשמה" ו"אחי" הדלת תיפתח אבל הכי מצחיקים אותי אלו שאומרים שחברה שלהם בפנים. מה היא עושה בפנים אם אתה בחוץ? איך הגעת למצב הזה אח שלי? תמיד אני חושב לעצמי אם תוך כדי שאני נכנס זה יהיה מוגזם לשאול את אותו חבר שנותר מאחור אם הוא רוצה שאני אמסור לה משהו. בכל מקרה, כשנכנסנו פנימה הלכנו מייד אל הבר ואז הסתבר לנו שרק הבירה והיין "חופשיים", מה שנקרא – שתייה כמעט חופשית. התחלנו במסורת סיבוב הדאווין ולאחר כמה כמעט שלומים (להלן: מיצמוץ + הרמת גבות והנהונים) התחלנו בגדול לסכם את המסיבה וללכת לכיוון היציאה. החבר המעורבב שראה אותנו הולכים לכיוון היציאה היה ממש מופתע ועצר אותנו כדי להבין מה קרה ולמה אנחנו הולכים אחרי שרק הגענו. ערן ואני חייכנו אחד לשני והתחלנו להסביר שמדובר במסיבת "כמעט". השתייה כמעט חופשית, הבחורות כמעט יפות, הגברים או כמעט סטרייטים או כמעט לא ערסים ואפילו המוזיקה כמעט בסדר. הכל יותר מידי "כמעט" בשבילנו ולמה שנסתפק בכמעט? אנחנו בת"א לא? וחוץ מזה אפילו עברי לידר אומר שיותר טוב כלום מכמעט.
המשכנו לטייל לנו בין ברים תל אביבים ולצערנו גילינו שגם ת"א יכולה לפעמים להיות מתה ומאכזבת ממש כמו רעננה (עיר הולדתנו), רק שאת תל אביב אנחנו לא רגילים לראות ככה וליבנו נחמץ אל מול המראה העגום של הגברת. הברים היו ריקים, שד' רוטשילד נראו כמו רחוב רפאים ממערבון וגם כששאלנו כמה אנשים על הדרך מאיפה הם באו ולאן הם הולכים, נתקלנו בפרצופים מוכי תדהמה על גורלו של הערב הזה.
לאורך כל הטיולים שלנו בת"א, השיא של הערב היה המאנצ' שתקענו ברחוב הרצל – הנקניקיה של פרנק. הסלוגן שלהם זה "נקניקיה עם כבוד" ואני וערן תהינו לעצמנו האם קרה שמישהו אי פעם שלף את הנקניקיה שלו וניסה להוכיח למי למי יש יותר כבוד. בכל מקרה, שום דבר מרגש לא יצא מהערב הזה.
כשנסענו הביתה התחלתי לחשוב לעצמי באוטו האם באמת יותר טוב כלום מכמעט. אולי בכל זאת עדיף לפעמים איזה כמעט? איזה כמעט אהבה? כמעט סקס? אולי זה עדיף על כלום? הערב הזה אומנם לא היה הצלחה גדולה כל כך לפי מדדי בליינות מקובלים, אבל בכל זאת הוא ניצח כל סרט ב-VOD וריקבון מתקדם מול הפייסבוק כאשר אלו בגדול היו האלטרנטיבות. כנראה שתרבות השפע וארוחות גורמה למיקרוגל לימדו אותנו מבלי ששמנו לב שכמעט זה לא מספיק טוב.
ערן הוריד אותי בבית ואמר לי שסך הכל היה נחמד. באמת היה נחמד עניתי. אפילו כמעט נהניתי :)
| |
מבחנות או לא להיות - ילדי בנק הזרע
".....הסברתי לערן שבכזה מצב צריך להתחשב בילד ובסיטואציה. חשוב להיות הוגנים ולזכור שהדרך היחידה לשמור על מצפון נקי היא פשוט לא להשתמש בו אף פעם – ככה הוא נשאר נקי – כמו חדש. אם על התרומת זרע קיבלת 500 שקל, תן לו חצי, תגיד לו שזה החלק שלו ובצירוף חיבוק מהאבא שאף פעם לא היה לו הוא צריך להיות באופן יחסי דיי מבסוט על הישגי המפגש. "אתה חושב שאתה כזה חכם" אמר ערן, "אתה יודע בכמה המדד עלה ב-22 שנים האחרונות? כרגע אמרת לו שהוא זכאי לחצי! רק חסר לך שהוא יבקש גם הצמדה למדד והפרשי ריבית שנתית וכל התרומת זרע הזאת שלך הפכה להיות האוננות הכי יקרה בהיסטוריה!"...."לקטע המלא...
| |
או שתבואי או שתלכי... או שניהם...
"...כשהתעוררתי מהשנ"צ הופתעתי קצת מהשקט. כשפתחתי את הדלת של החדר ויצאתי לסלון שמחתי לראות שכבר ערב בחוץ כי זה אומר שישנתי טוב. לפחות איזה שלוש-ארבע שעות טובות, ככה כמו שצריך. לקחתי את הפלאפון כדי להתקשר לברמנית המשעשעת בעודי מגשש את דרכי לכיוון המקלחת. משחרר נעילת מקשים ו- וואט דה פאק??? השעה על הפלאפון היא 2:30 בלילה!!! מה אני בכיתה ז'? איך קרה שישנתי 12 שעות? לא חשבתי שאני עוד מסוגל לדברים כאלה בכלל! תמיד משהו מעיר אותי... השלפוחית, השעון, השמש, הפלאפון, גננים, בוני בניינים, צלחות המטבח של השכנה העירקית, אוהדי כדורגל, חריקות צמיגים של ערסים, שירה בציבור אצל שכן שחוגג 52, הרוסי הזייפן עם הכינור שחי בסרט קלאסי, מה נסגר??? ואיזה לא נעים מהברמנית. מה אני עושה עכשיו? היא בטח מבואסת עליי פצצות. ומה אני עושה עכשיו עם עצמי? ישנתי כל כך הרבה, השעה 2:30 בלילה ואני מלא אנרגיה. רק מתחיל את היום. חשבתי מספר שניות על הסיטואציה ובכמה שניות הגעתי לתובנה שעוררות של בוקר באמצע הלילה + ברמנית שובבה עדיין נשמע לי נחמד ושווה לכל נפש..."לקטע המלא...
| |
כולנו זונות
"...ההבדל היחידי בינינו לבין זונות בתל ברוך הוא שחלקנו מוכרים את חלק הגוף התחתון שלנו (מה שיש לנו בין הרגליים) וחלקנו מוכרים את חלק הגוף העליון שלנו (מה שיש לנו בין האוזניים). בכל מקרה תמיד אנחנו מוכרים. גם כשלא מדובר בפרנסה גרידא, אנחנו עושים מאמצים רבים על מנת למכור את הרעיון שלנו, את הדעה שלנו, להתחבב, להתחבר, להעביר מסר, לזכות בלגיטימציה עבור רצונותינו, רעיונותינו ותוכניותינו, מנסים לגרום לכך שמשהו יעבוד כמו שאנחנו רוצים ובכך לקבל אישור או הסכמה לצדקתנו.
כשחושבים על זה בעצם, הזונה הראשונה הייתה בכלל אשת מכירות, או אפילו יזם סטארט-אפ אם תרצו, שפשוט מכרה את המוצר הכי זמין שיוכל להניב תשואה מירבית באותו רגע נתון בשוק הקיים. לאחר שביצעה בדיקה ומחקר שוק, היא גילתה שעקומות ההיצע והביקוש הצטלבו והגיעו לנקודת שיווי משקל בדיוק בין ירכייה..."לקטע המלא...
| |
החתול והכלב
"...לעולם לא אוכל להיות עם בחורה שמתנהגת כמו כלב. למה הכוונה? הבנתי לאחרונה שכל בנות המין הנשי בעולם נחלקות לשני סוגים עיקריים: כלבים וחתולים. הבחורות המסווגות ככלב, הן אלו אשר תמיד יחזרו כשהן בורחות, הן אלה שתמיד יקפצו עלייך כשתחזור הביתה, הן אלה אשר תמיד יפגינו רצון בליטופייך וגם אם תכה אותן על האף כמה פעמים, תתעלל בהן קצת או תלטף כלבים אחרים, הן עדיין יתנו לך אהבה ללא גבולות וחלקן אפילו יהיה תלוי בך יותר ככל שתהיה יותר אכזרי. הבחורות המסווגות כחתול הן ההיפך הגמור, הן אלו שלא משנה כמה תעבוד כדי לרצות אותן, הן עלולות יום בהיר אחד להיעלם, הן אלו אשר ללא כל קשר לליטופייך והפגנת החום והאהבה יכולות לקום וללכת, הן אלו שלא יהססו לבחון אפשרות אטרקטיבית יותר ולזנוח אותך מאחור, הן אלו אשר במידה ותרדוף אחריהן, יטפסו במהירות לנקודה גבוהה בה יוכלו לצחוק עלייך מלמעלה ובמידה וייפלו ממנה, אל דאגה, יש להן 9 נשמות..."לקטע המלא...
| |
לצלול אל תוך חלום
"...לא יצליח לך קטנה. הגבר הזה לא ייתן לך להרוס את מה שתמיד רצית לבנות. הוא מתכנן להישאר כאן, לתת לך אהבה וללטף אותך עד שיחלוף זעם. עד שתראי שאפשר אחרת, אפשר בכיף, אפשר בטוב..."
לקטע המלא...
| |
מחלת זוגיות - תסמונת גם יפתח אוהב קולה
"...הטיפול בתסמונת בקרב נשים אינו פשוט. מדובר בטיפול שמטרתו לגרום למטופלת להפסיק לחשוב בכל רגע נתון על בן זוגה ולקשר אליו כל אירוע, שיחה וחפץ הנקרים בדרכה. גם גברים מראים מידי פעם סימפטומים שונים שניתן לקשר לתסמונת, אומנם אצל גבר לא תמיד ישנו רצף אירועים ברור והטיפול הנפוץ ביותר הוא בד"כ הלקאה חברתית (משהו בסגנון הרמת כוסית לזכר הכבוד האבוד של ערן, צעקת הקשב המפקדת בכל פעם שחברה שלו מתקשרת אליו וכו') או סתם סופשבוע עם החבר'ה בבולגריה יכול גם לסייע באופן משמעותי..."
לקטע המלא...
| |
תניחי את הסושי על הצלחת באיטיות ובלי תנועות חדות
"...אני יודע שאתן רגישות, אכפתיות, ספונטניות, אוהבות טיולים בגשם, שוקו חם מתחת לפוך, משחקי רגליים, נישנושי כתפיים, חזק, חלש, למעלה, למטה, מהר ולאט, עכשיו ובעצם אח"כ אבל אתן חייבות להבין משהו..."לקטע המלא...
| |
מכתב לילד שהייתי
"...אל תגור בתל אביב. העיר הזאת תרוקן אותך. היא תהרוס לך את הכבד, את התמימות, את הארנק ותצלק את כל מערכות היחסים העתידיות שלך. אל תתפשר על האמונות שלך. בכל פעם שתעשה את זה חלק קטן מהלב שלך יישבר עד שבסוף אתה כבר תפסיק להאמין שאי פעם האמנת במשהו.אל תאבד את התמימות שלך..."
לקטע המלא...
| |
נישואים, גירושים וצ'ייסרים
"...היא לא צריכה להתכחש לזה שהיא מבינה בספורט יותר טוב מרוב הגברים כדי שלא יילחצו, היא לא צריכה לזייף צחוק לאורכם של דייטים גרועים רק כדי שיחשבו שהיא נהנית. היא לא צריכה לענות לטלפון כשלא בא לה, היא לא צריכה לסבול הצקות חוזרות ונשנות כי לא נעים לה לשלוח מישהו עם קשיי קליטה חזרה לכוש של'אמא שלו והיא בטח שלא צריכה לפסק את רגליה כדי שגברים רדודים ירגישו טוב יותר עם עצמם..."לקטע המלא...
| |
בר חדש ושוקולד השחר
"...איזה כיף לסיים ערב מצחיק ומהנה עם חברים במיטתה הרכה של אישה נעימה ומלאת תשוקה. אלו הם הרגעים בחיים בהם אתה מרגיש חי במלוא מובן המילה. הרגעים בהם גניחותיה הרכות ונהמות הבס שלך מצטלבות כשחריקות המיטה מלוות אותנו אל עבר הסיום המתוק. מדהים אותי כל פעם מחדש ההבדל בין אישה לנערה. אישה יודעת כל כך הרבה יותר. הניסיון, השליטה בכדור, הזרימה המילולית וההשלמה עם זה שגברים נוחרים - תענוג!..."
לקטע המלא...
| |
תני לי לשלם
"זה לא בקטע של רכושנות וגם לא כדי לעשות עלייך רושם. אין לי שום ציפייה שתבלי את המשך הערב על ארבע בתמורה וגם לא שתשימי אותו בפה אם לא מתחשק לך..."לקטע המלא...
| |
חדר כושר
"...זה בסדר לאהוב בירה ולאהוב אוכל טוב אבל אני גם אוהב לראות את הזין שלי ללא עזרים חיצוניים כמו מראות או צייר קריקטורות. כדי ששתי האהבות המקסימות האלו יוכלו להתקיים באופן מקביל ולחיות בשלום ביחד, הפתרון היחידי שיכול להתיר את הקונפליקט הוא לעשות ספורט. כאן מתפתחת לה בעיה נוספת - אני שונא את חדר כושר - שנאת מוות! חוץ מה"לראות ולהיראות" שמזה רוב האנשים סולדים יש לי עוד מספר סלידות לא מבוטלות באופן אישי..."לקטע המלא...
| |
ג'ונגל Hell אביבי
"...נקודת הזמן הכי רחוקה אליה התוכנית המדהימה שלי הגיעה היא לדקה שלאחר הרגע הרטוב ביותר שהיה למיכל מאז המקלחת שלפני היציאה למועדון, הרגע בו היא גונחת באפיסת כוחות בעודה מביטה בעיניים עצומות לכיוון בורא עולם. מיכל לעומת זאת, כבר תכננה הרבה מעבר לנקודה הזאת, היא כבר למעשה תכננה את הריב הראשון שלנו, ההתפייסות, הסופשבוע הראשון בטורקיה ולמה טורקיה ולא צימר, חגיגות החודשיים, יישום תכנית המגירה חתונות אביב ד' וירח דבש בתאילנד..."לקטע המלא...
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
