מישהי השאירה את התגובה הזאת אצלי בבלוג היום וחשבתי שראוי לפרסם אותה כאן, במיוחד בתקופה הזאת שלפני ראש השנה:

היי בחור טוב, אני לא יודעת אם תזכור אותי, אבל לפני בערך שנתיים או שלוש היה לי פה בלוג, ואפילו דיברנו קצת באייסיקיו. אחרי המון המון זמן שלא נכנסתי לישראבלוג, שמחתי לראות שהבלוג שלך עדיין פעיל. הסיבה שאני כותבת לך היא, שאני רוצה להודות לך. בזמנו, פירסמתי בבלוג שלי (שאני לא זוכרת כבר איך קראו לו) פוסט על יחסי עם הדת, על כך שברור לי שמתישהו חזור בתשובה (מצלצל מוכר?), ובין המגיבים הגבת גם אתה, ושאלת אותי בערך באלה המילים- "אז למה את מחכה?". לפעמים אנחנו לא יודעים איך מעשה אחד קטן שלנו משנה את החיים שלנו, מסיט אותם ממסלולם. לפעמים אנחנו לא יודעים איך מעשה אחד קטן שלנו משפיע על החיים של האחר ומשפיע על מסלולו. המילים האלו שלך, בחור טוב, הסיטו את החיים שלי. או אז נפל האסימון שבאמת צריך לעשות עם זה משהו! עד אז חייתי במין חצי-שינה (כך ר’ נחמן היה מכנה זאת לבטח)- ידעתי שיש בי אמונה, ידעתי שאחזור, והשארתי את זה כך, באוויר. המילים הללו שלך כמו העירו אותי! אני מאמינה שאבינו שבשמיים דואג למסלול של כולנו ודואג לפזר הרבה אנשים ורמזים שינחו אותנו לתשובה במהלך חיינו, ואכן היו עוד מס’ אנשים נפלאים שהאירו והובילו את דרכי מאז, אבל חשוב לי שתדע שאתה היית הראשון שבהם. כששואלים אותי איך החלטתי לחזור, למה החלטתי, התשובה דיי מסובכת. אבל בכל תשובה מתומצתת וגם ארוכה, אני אומרת שידעתי תמיד שאחזור, אך ההחלטה נלקחה כשהייתי בכיתה י’. והרגע הזה בכיתה י’ בו נלקחה ההחלטה הוא הרגע בו קראתי את התגובה שלך. פתחת לי את העיניים. אני מודה לקב"ה שהפגיש אותי איתך, ואני מודה לך כל כך. היום, 5 שנים אחרי אותה כיתה י’, אני בת 20, מסיימת שירות בצבא, ועומדת בפני שנת לימודים במדרשה. אני עדיין לא מקיימת את כל המצוות, עדיין לא עושה הכל כמו שצריך (שנינו יודעים שזה לוקח המון זמן ומאבקים אין סוף), אבל אני בדרך. עברתי דרך ארוכה מאז, ובין ציוני הדרך החשובים מהזמן הזה, נמצאים הפוסט ההוא והתגובה שלך. אני מקווה שהצלחתי לגרום לך להבין, בחור טוב, שהמעשה שעשית והמילים שאמרת, כמה קטנים שהם נראים בתוך כל המעשים של חייך, היו השגחה פרטית מאבינו שבשמיים ושינו את חיי. פירסמתי את זה כתגובה ולא באופן פרטי כדי שאולי, על הדרך, זה יגע בעוד אנשים. שוב, תודה. -אני-.

כמידי שנה, גם השנה אפרסם בבלוג שלי סיפור נוסף בסדרת "המפגש שלא היה".

הסדרה החלה אי שם בשנת 2003 בסיפור שאותו המצאתי על "מה היה קורה לו כל הבלוגרים היו נפגשים". "כוכבי המפגש" היו הבלוגרים שבאותה עת קראתי או שהם קראו אצלי והשתדלתי לאפיין עבור כל אחד מהם את ההתנהגות שאני חשבתי שתתאים לו, לו באמת היינו נפגשים.

המפגש הראשון היה מאוד מוצלח וכעבור כחצי שנה, חשבתי לפרסם כאן מפגש נוסף. כתבתי חצי ממנו וברגע האחרון גנזתי אותו והוא מעולם לא פורסם, אף שחלק מהבלוגרים קיבלו עותק ממנו באימיל.

לאחר שהייתה דרישה למפגש נוסף, פרסמתי מפגש נוסף, שנה אחרי שפורסם המפגש הראשון. נאמן לעקרונותיי, שכל דמות תתנהג כפי שמתאים לה להתנהג ו/או יוזכר בסיפור משהו ממה שהיא הזכירה בבלוג שלה או בתגובות, הכנסתי לסיפור הרבה הומור והקצנתי את המקרים שהבלוגרים תיארו בעצמם בבלוג שלהם בכדי שהבלוגר עצמו יזהה אותם בסיפור ועדיין ישמר רצף הסיפור.

וכך בכל שנה פרסמתי מפגש, פחות או יותר תמיד באותה תקופה- יולי אוגוסט (השנה זה כבר לא יקרה).

בכל שנה, השתתפו הבלוגרים שהגיבו אצלי בקביעות ואלה שנעלמו מהשטח, לא הוזכרו בסיפור (על פי רוב).

היו מפגשים טובים יותר וטובים פחות- אני מאמין שלכל קורא יש את הסיפור האהוב עליו ובדרך כלל המגיבים סיפרו לי אם המפגש של אותה שנה היה מוצלח יותר או פחות מה"מפגש" של השנה הקודמת.

בכל שנה ניסיתי להשתפר ולחדש. ניסיתי לחקות סגנונות כתיבה, הסתלבטתי על כינויים ואם סיפרתם על פדיחה שקרתה לכם בלוג שלכם, סביר להניח שהיא מצאה את דרכה איכשהו לתוך הסיפור של אותה שנה.

גם השנה יתפרסם סיפור בע"ה (אם כי יתכן מאוד שזה לא יהיה בשנה העברית הנוכחית...). העבודה על הסיפור גוזלת ממני זמן רב ובניגוד לשנים קודמות, אני מרגיש שאין לי את הזמן הדרוש להקדיש לזה.

לכן אני מגניב שורה פה ושורה שם, חושב על המשך ועל איך לשלב את כל הדמויות בצורה הטובה ביותר ומתלבט על המשך לסיפור.

השנה גם הבטחתי לזוכה תחרות "מפגש נולד" שהוא יהיה כוכב הסיפור ולאחר ששמילקי זכה, הייתי חייב לבנות את הסיפור סביבו, מה שלא הקל על העניינים, אם כי אני חושב שהסתדרתי.

אז מי יהיה השנה במפגש חוץ משמילקי?

זו שאלת השאלות. אתם יכולים להניח שרוב המגיבים הקבועים כאן יופיעו בסיפור. בלוגרים שכבר לא רואים אותם באיזור או כאלה שהפכו את הבלוג שלהם לפרטי, כנראה שלא יופיעו, גם אם הם הופיעו בשנים קודמות.

מתי יתפרסם ה"מפגש"?

אני עדיין לא יודע. מדי פעם אני כותב עוד קצת, אבל הסיפור רחוק מלהיות גמור. תצטרכו פשוט להתאזר בסבלנות.

האם זה יהיה ה"מפגש" האחרון?

כן. בלי נדר. כבר אין לי את הכוחות לכתוב "מפגש" כמו שצריך ולכן, בלי נדר, זה יהיה המפגש האחרון.

בינתיים תוכלו לקרוא את המפגשים הקודמים, בשביל להיכנס לאווירה...

המפגש שלא היה 2007

המפגש שלא היה 2006

המפגש שלא היה 2005

המפגש שלא היה 2004

המפגש שלא היה 2003

המפגש לא היה- 2008. בקרוב.

(ואולי בעצם לא כל כך בקרוב).

השבוע, חפפתי לאלעד את הראש.

פתאום הוא אמר לי: "אבא, הכנסת לי את הסבון לעיניים. אתה לא בחור טוב!" (במילים האלה).

זה ממש הצחיק אותי שהוא בחר להשתמש בביטוי "בחור טוב".