סיפרתי לה. סיפרתי לה הכל.

הייתי חייבת, היא יותר מידי קרובה אליי בשביל לא לדעת את הדברים האלה.

סיפרתי לה על ההרעבה העצמית, על הבולמוסים,

על האובססיה המטורפת שלי לספור כמעט כל חצי שעה כמה קלוריות הכנסתי לגוף.

היא הייתה בשוק. אבל היא לא טיפשה. היא אמרה לי שהיא ידעה שזה יחזור אליי מתישהו.

שזה אף פעם לא עובר לגמרי. היא אמרה לי שלא משנה מה אני אעשה היא תתמוך בי ותהיה שם בשבילי.

בערב, כשיצאנו עם חברים ושתינו, גם הייתי מספיק מסטולה בשביל לספר לה על החתכים.

היא כמעט הרגה אותי. צעקה עליי. ביקשה מימני להראות לה.

אז הראיתי לה...

המון בכי. המון חיבוקים. והמון, אבל המון הבטחות שהמצב ישתפר.

כן, בטח.

קמתי לפני כמה דקות ויש לי יותר מידי פלאשבקים מאתמול.

בעע כמה שטויות עשיתי ><" כמה צעקתי, כמה התחרפנתי.. אין דברים כאלה פשוט.

נראה לי שזאת באמת הפעם הראשונה בחיים שלי שאני פורקת את כל העצבים שלי, שמה זין על כל העולם ופשוט נהנית נטו.

אז בסופו של דבר כן יצא מזה משהו טוב. אני חושבת.

בינתיים לא אכלתי כלום. שתיתי רק נס קפה, כרגיל. האמת שאני גם לא כל כך רעבה.

תפריט היום:

14:00- סלט קטן.

14:30- 45 דקות של תרגילים לחיזוק שרירי הירך, הבטן, המותניים והישבן.

18:00- סלט קטן (ואולי גם איזה פרי או משהו.. מה שיבוא לי בטוב).

20:00- פירה עם שניצל (אני יודעת שלאכול עוד פעם אחרי שעתיים זה קצת מטומטם,

אבל אני חייבת כי אני יודעת שאני אשתה היום וממש לא בא לי להקיא את הנשמה).

יכול להיות שפוסט הבא אני אפרסם כמה מהתרגילים שאני עושה.

אם יהיה ביקוש כמובן (ואם יהיה לי כוח:P).

!So stay tuned

והנה לכם שיר שגרם לי אתמול לחייך חיוך עד האוזניים-

אוהבת בלי סוף33>

צ'וקצ'ה.

דרך אגב, אם מישהו פה יודע איך שמים שיר מהיוטוב ברשימות, תודיעו לי(: