בס"ד
למי שלא יודע: כל אחד אבל כל אחד שמגיע לכיתה י' (השישית) נדבק במחלה הכי מדבקת ביקום: שישיזם.
בעברית צחה שישיזם זה קטע כזה שאתה פתאום מבין שאף אחד לא יכול באמת להגיד לך מה לעשות אז
אתה מתחיל לעשות שטויות כדי שיגידו לך להפסיק ואתה לא תעשה את זה...(תפסיק)
כמובן שכל זה בתת מודע אבל זה ניתוח די טוב לש המצב...
אני אישית כבר עברתי חצי מהשישיזם שלי כבר בכיתה ו' (שזה גם הכיתה השישית 
...) אבל כמובן שגם אני נדבקתי...
יש כאלה שיש הם ממש ממש שישיזם: לא לומדים, עושים שטויות ולא שמים על אף אחד (וזה רק מזל שגם לא סמים על אף אחד...)
יש כאלה שכמעט אין להם שישיזם והם פשוט מתנהגים כמעט נורמלי....טוב, הכל יחסי....
ויש כאלה, כמוני שמבינים שאם לא נתפוס את עצמנו ממש חזק המצב יהיה איום ונורא...כמובן רק בשבילנו
(למשל:לא לעשות תעודת בגרות על הפרנציפ כי זה מטומטם ללמוד ספרות אם נהיה בסוף רופאים...)
האמת שלפעמים בא לי פשוט להפסיק לבוא לבית ספר עד שיעבור הקטע הזה שהחברה יפסיקו לחשוב שזה מגניב להיות שישיסט מתלהב
זה כל-כך לא מגניב!
זה כמו לכתוב לעצמך על המצח: "שכחתי את השכל בבית אז נראה לי שאני צריך להלחם בכולם כדי להראות שאני בוגר ובמקום זה אני מתנהג כמו טמבל!"
עוד קטע ממש מעצבן בשישית זה שכולם פתאום חשים ת'עצמם דוגמנים: שונאת שעושים פוזות!!!
ברגע שמגיעים בנים (או כשזה בנים: מגיעות בנות) כולן פתאום הרבה יותר רעשניות, פעילות ודואגות שישימו לב שהן שם...
והקטע הכי גרוע זה שגם אם את לא מתנהגת כמו שישיסטית וסתם נחמדה למישהו ישר כולם חושבים שאת מאוהבת בו! זה מטומטם!
רק בנות דתיות שלא היה להם חבר/לחברה שלהם חבר/לאחות שלהם חבר וכו' יכולות לחשוב ככה...
בקיצור: אני מתה שיגמר השישיזם הזה כבר ואנשים יחזרו לחשוב נורמלי!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
