מי שלא חופר לא מגיע לעומק.

אני לא מבינה את האנשים שאוכלים חמץ בפסח ובוכים שאין מה לאכול.

מה אין? יש מלא!

כאילו, אני צריכה לפרט עכשיו כמה דברים אפשר לאכול בפסח?

יש קניידלעך, מצהברייט, בלינצ'ס מטוגן עם תפו"א[במלא שמן], חביתת מצות, כדורי שוקולד ממצות, עוגות מוס,

צ'יפס[!],סלט תפו"א, סלט ביצים, ביצים, בשר, עוף, ירקות, גבינות, במבה, צ'יפס, אורז, כל התוספות של האורז, פנקיק מקמח מצה,

וכמובן- מצה עם שוקולד.

יש גם מלייאתאלאפים עוגות שאפשר לעשות ויש כ"כ הרבה תחליפים לקמח וביננו? מי אוכל את כל זה.

סך הכל שבוע. ביג דיל.

למה דוקא בפסח צריך להאכיל את הילדים בפיצה? זה עושה לי תחושה מגעילה.

זה עושה תחושה של דוקא וזה מעצבן.

ליל הסדר.

כאילו הדבר הכי כייפי שיכול להיות.

מיליון אנשים יושבים יחד בשולחן, שותים טונה יין, מדברים שטויות, בולסים מצות,

וכמובן, כמו על משפחה פולניה כשרה- מתלוננים.

מתלוננים על כמה שזה משמין, שזה נתקע בגרון, שיש למצה טעם של דיקט, שעד שמגיעים לאוכל האמיתי לוקח טריליון שנה

ושבסוף אוכלים מרק עוף עם קניידלעך שהוא לא פולני אמיתי.

מציקים לילדים הקטנים שישירו למרות שהם מתביישים ובסוף גם צולפים בהם עם אגוזים.

אבל הכי מצחיק היה זה שהפעם שהגיע דוד חדש אחד- תימני.

ואו. הוא בטח הרגיש כ"כ רע. הוא היה כזה אומלל. אבל הוא השתלב יפה.

הוא הביא קטע בערבית כזה שתמיד אמרו אצלם במשפחה. "מא כאבר".

קטע ענק. מסופר על מכת בכורות. שבכל בית היו מתים.

אז מסופר של על זקנה מצרייה ומקללים שם בערבית את האמאמא שלה כדוגמאת: "עגוז בגוז".

שווה לקרוא.

הייתי בחיפה עם חברים. היה מאגניב למוות. לא הפסקתי להתעלל במצלמה האומללה שלי.

ראו תוצאות.