חיפשתי.
בין מדפים ריקים ומלאים, במילות אנשים שראו ימים לכאן ולכאן, ברגשות שהספקתי להרגיש מרגע היוולדי, מרגשות שלמדתי להכיר דרך אחרים.
חיפשתי.
בין קיר וחומה ומגדל ותורה, בין צודק ואמין וצדיק מאמין ואדם רגיש ללא כל ספר ואמונה או נכונות ותבונה.
וחיפשתי.
בין פתקים תחובים לסדקי קיר עתיק, בין גיבורים שנספרו וגיבורים שנספו. בין קירבה לריחוק, בין בידוד וחיבוק.
מצאתי.
"לא לכל חטא עונש
לא לכל צדיק עונג על מעשיו
לא לכל תמים מחסה מפני רעה
ולא כל מאמין יודע!"
הוא צרח.
כי ראיתי בעיניי וחוויתי על בשרי איך לכל מעשה תירוץ והסבר שיחסוך את המצפון שנלווה לכופר.
ואם אנסת ורצחת והאמנת כי על מעשיך צדק שומר אז צדקת כי האמנת ככל מאמין מדורות מאמינים ואתה- מאמין כי האמינו לפניך, מאמין כעוד פנינה בשרשרת שושלת דורותיך.
כמו שהפלת את עוונותיך וחטאיך על המילים שהדפו מעליך דמים וכמו שנגעת לרעה בתם כי רדפת אחרי עינוגים וכמו שרחצת בזיעתם של אחרים בבטל וחוסר מעש והתענגת מהלחם שעמל עבורו שכנך.
רדפת נבואות שקר כי הנעימו לאוזנייך כפי שהסטת בבוז נבואות זעם כי לא ידעת אחרת מעודך.
"הר סיני עודו מולנו והנביא עוד טרם ירד!
אין קול ואין עונה! אין כל וכלום מאין!"
הוא צרח.
האלילים שסגדת אינם מזהב או אבן יקרה, אלא מגוף אדם בצלמנו ובדמותנו הנחותה.
כי מה הכרת אחרת?
כפי שהיקום סובב אותנו פעם- סוגד אתה לעצמך.