אני עומדת בראש צוק
הנוף עוצר את נשמתי
ולא תיגע ידי ולא תגיע
אולי ארד בשביל
לאט לאט צעד אחר צעד
שעות, ימים שבועות וחודשים
אולי אצלול אל תוך הנוף
נפילתי קצרה היא
הישר אל האגם הקר והדומם?
מראש צוק אני נופלת
רוח נושבת בפני ומייבשת הדמעה
מתגעגעת אל הימים בהם הייתי
בראש הצוק.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Desperate&Hopeless