J
טוב על מה נחפור עכשיו יש לי אבסורד
לחפור עליו והוא מתרכז במילים"joey doesn't share
food!"
חברה שלי ועוד 2 חברים שלי היינו בפאב
ואז הלכנו לאכול וופל בלגי טעים ומשובח עכשיו לוופל זה אני מחכה כבר שבועיים ואז
אנחנו מתיישבים מזמינים וחברה שלי פתאום אומרת לי ברור לך שגם אני אוכלת מזה נכון?
אמרתי לה לא. וכשהיא ניסתה לקחת לא נתתי לה ואפילו הגדלתי חסד ונתתי לה טעימה של
ריבוע אחד והחוצפנית עוד ניסתה לקחת לי ממנו עוד, לא נתתי לה. בדרך חזרה היא עושה
לי את משחק השקט עכשיו תעשי לי טובה, אני טוב ממך בכל משחק שרק תחשבי לשחק איתי
אני אשרוף אותך כמו גפרור קצר יומין, לא נשברתי ועד המיטה היא לא פצתה את פיה
ולאחר כיבוי אורות כבר ושנשכבים לישון היא פולטת משפט. עכשיו חברים וחברות אני
רוצה לשאול אתכם כמה מכם הייתם יוצרים ריבים וקרעים בקשר בגלל פאקינג וופל בלגי???
יש לה מזל שיש לה יומולדת אחרת בהחלט הייתי כבר מעיף אותה באותו הבוקר..נוותר לה
הפעם, אבל אני צופה ששוב לא אצליח לעבור את רף החודשיים עם בחורה אחת.
חוץ מזה החיים יפים הכלבה שלי התגלתה
ככלבת ראייה משוגעת כשהוצאנו אותה לטיול עם המשפחה כל הזמן רצה קדימה ואחורה לראות
איפה כולם תמיד חייבת לראות אותנו ואם מישהו רחוק מדי היא רצה קדימה ונובחת לראש
הטור לעצור עד שכולם יהיו בטווח הראייה שלה(והיא כולה מתנשאת כ30-40 ס"מ מעל
פני הקרקע) היא גם קפצה על כל סלע שמצאה ורדפה אחרי כל מי שירד מהשביל וגם כשישבנו
בקמפינג היא תמיד בדקה את כולם ונחה רק כאשר כולם היו באותו המקום. אולי אני לא
מסוגל להרגיש אהבה לשום בחורה אבל by god אני אוהב את הכלבה המדהימה הזאת!
ויש לי הצהרה לשאת: הכבשים של קדישמן
מכוערות! אני לא מבין איך יש ערך כלשהו ליצירות המיותרות והזוועתיות האלו!.
ועוד שאלה אחת לכן הבנות..אם אין על מה
לדבר..למה אתן מתעקשות להחזיק עדיין את השיחה??!! אנחנו שותקים אנחנו מחפשים
נושאים כגון פרפרים שמרחפים באוויר רק כדי להמשיך לדבר..למה? אני לא מבין את
ההגיון הנשי מה שמוביל אותי לעוד מסקנה שהגעתי אליה לאחרונה: זה לא שגברים לא
מבינים נשים כמו שנשים לא מבינות גברים אם הייתן יותר טורחות להבין אותנו אנחנו
היינו כבר מבינים אתכן אבל לא הכל צריך להיות בסגנון לגרד את אוזן שמאל עם כף רגל
ימין!
אני אסיים רק את הפוסט הזה במשהו קצת
יותר רציני וקצת יותר חשוב מכל ההבלים שלי
היום ערב יום השואה אז אלו מביינכם שיש
להם שאלות תשאלו את הדור של הסבים והסבתות שלנו ואם הם לא עונים תחפשו באינטרנט
ותחכימו תלמדו תראו תרגישו את מה שהם הרגישו אל תתנו למציאות שהייתה להפוך לזכרון
עמום שיהפוך ללהבה חנוקה בים של אפלה כמו בליל הסדר שאנו יושבים ומספרים את יציאת
מצרים אסור לנו לשכוח ואסור להמעיט בעוצמה וברוע של השואה מחר בעשר בבוקר אני מצפה
מכולם לעמוד דום ולחשוב מחשבה אחת ויחידה בראש שלא תעזוב אתכם ותרדוף אתכם באשר
תהיו 6,000,000
לילה טוב לקהל מאזיניינו(שכנראה מסתכם
באני עצמי ואנוכי).
ומכיוון שאני אומר שתמיד צריך לסיים
בגישה הומוריסטית לכל דבר בחיים(ועברתי מספיק חרא כולל מוות של חברים טובים
בפיגועים ומלחמה בשביל לדעת שזה נכון) אז חג שואה שמח.
-עמית
בבלוג זה
בכל הבלוגים
