כשהשמים קודרים ומתכסים עננים ,רעמים נישמעים , וברקים מבריקים ,מתך של גשם ניתך על הארץ רוקד על גגות כמו תופי טם טם .
כשהים סוער והגלים שוצפים אל החוף . וכבר אין מקום מוגן מפני מפני כל האפור שיורד פתאום . ואני לא אוהבת ימים שכאלה, אפורים וסוערים.
מוצאת את עצמי מחפשת מסתור עד יעבור זעם.
ויוצאת לחופשה לארץ פסטורליה .אורזת רק את עצמי . בכמה נשימות מלאות ,אומרת את הסיסמה וכבר אני שם .
בגבעות הירוקות , העגולות והרכות שאפשר עליהם לקפוץ .הכל שזור בהפרחים צבעונים כלניות סביונים חרציותו נרקיסים .
כשפרפרים עליהם תמיד מרחפים. והאגם שם כחול כמו השמים .וברבורים שוחים בנחת במים .
העצים בארץ פסטורליה הכי ירוקים ומלבלבים .ובהם שוכנים ציפורי שיר וסנאים .
והכי חביב עלי הוא הינשוף החכם שתמיד יש לו עיצה טובה גם בשעה מאוחרת כשכולם ישנים .
והוא לי חבר ויועץ טוב .
הכבשים הלבנות מטילות באחו משתתפות עם הפרות בארוחתן וארנבות לבנות שמתרוצצות בין רגליהם .
כשאני יורדת לארץ פסטורליה אני עם עצמי ועם הטבע הפסטורלי והמרגיע ושם אני מוגנת מסערות ואנשים רעים .
מטיילת לי בנחת בארצי השלווה ששום דבר לא יפריע את שלותם של הנימצאים בה .
כי מוסתרת בצורה מתוחכמ ורק אני יודעת את הסיסמה להכנס לארץ פסטורליה.
כל אדם יכול ליצור לו מקום בטוח ששום מחשבה רעה לא תקלקל לו את השלוה
והכי חשוב לחפש את הילד שבנו ולחיות איתו בשלום ולטפח אותו ולאהוב אותו ככה נוהב את האיש המבוגר שניהינו .
באהבה הכוכב
בבלוג זה
בכל הבלוגים
