תוקפות אותי כמה נוסטלגיות מלפני כמה חודשים. חלקכם לא יודעים את הסיפור.
השתנתי בקיצוניות במוסיקה, במחשבות, אולי גם קצת באופי. זה לא התאים לכמה אנשים.
איך לא קראו לי? פוזרית? וואנבי-פריקית? צבועה? הכל.
זכורה לי אותה שיחת הטלפון בלילה, בערך אחרי אחד עשרה,כשהתקשרתי אל מאיה הביתה ולפני שעוד הספיקה לענות, התחלתי לבכות. היא בעצמה הייתה המומה מהדברים שאמרו לי, החברים שלי לכאורה.
עד היום מזכירים לי את אותה התקופה שאהבתי פופ ואהבתי ורוד והייתי כזאת והייתי אחרת.
והייתי שונה והייתי חמודה והייתי טובה וכזאת וכזאת.
חלק אמרו לי שהם מתגעגעים לתמימות שלי. לפעמים זה כיף להיזכר באדם שהייתי פעם, לא בגלל הדכאונות המשתנים ולא בגלל שפעם הייתי, נורמלית? נקרא לזה. בגלל שאני אוהבת להיזכר במה שהייתי פעם ולראות כמה שהשתניתי. 'מהקצה אל הקצה', כפי שנאמר.
אני חושבת שזאת הייתה התקופה שבה הייתי הכי בודדה שיש. למזלי הכרתי את מאיה מספר חודשים לפני מה שקרה, אני חושבת שבלעדיה לא הייתי מסוגלת לעבור את כל הביקורות וההעלבות שאנשים נעצו בי מכל עבר, הייתי כל כך חלשה מכדי להחזיר לכולם שזה נהפך פשוט לפתטי.
בהתחלה עוד ניסיתי להשתנות קצת, אולי דברים יתחילו להסתדר. כל כך טעיתי.
מי אני שאשתנה בשביל אחרים? זה לא מגיע לאף אחד לראות אותי סובלת בשביל מישהו, גם אם הם היו לי הכי חשובים בעולם.
ואני לא כותבת את הפוסט הזה כדי להזכיר לחברים שלי את מה שקרה, כן. השלמתי עם כולם והכל בסדר עכשיו. אני כותבת את זה כדי לראות כמה שאני התחזקתי מאותה תקופה וכמה שאני שונה ממה שהייתי פעם.
וזאת כנראה החולשה הכי גדולה שלי, אני סולחת מהר מאוד לאנשים שבאמת חשובים לי. מישהי פעם אמרה לי שזה מה שבעצם טוב בי אבל אני לא חושבת ככה.
אני שמחה לגלות שלא השתנתי בשביל אף אחד, אלא בשביל עצמי. אני אוהבת את הדרך שבה אני מתלבשת, אני אוהבת את המוסיקה שאני שומעת ואני אוהבת את סגנון החיים שעל פיו אני חייה, ואני הכי לא צבועה שבעולם.
מישהי מיוחדת פעם אמרה לי, אם להיות מדויקת כבר עברה יותר מחצי שנה, ששתינו נצחק על תקופת ה"שחורות" שלי אחרי חצי שנה.
אני צוחקת. אני באמת צוחקת. צוחקת משמחה שנשארתי מי שאני. (:
אולי הפוסט הזה מיותר אבל הרגשתי צורך לפרסם אותו, הוא כתוב לי במחשב כבר כמה זמן.
יהיה נחמד לקרוא אותו בעוד חצי שנה ולהתחזק, שוב.
אגב, תודה למי שמגיעה לו התודה, לא הייתי היום מי שאני באמת.
Angie, you're beautiful, but ain't it time we said goodbye
Angie, I still love you, remember all those nights we cried
All the dreams we held so close seemed to all go up in smoke
Let me whisper in your ear Angie, Angie, where will it lead us from here
Oh, Angie, don't you weep, all your kisses still taste sweet
I hate that sadness in your eyes
But Angie, Angie, ain't it time we say good-bye
בבלוג זה
בכל הבלוגים
