"אני שמח שהכרתי אותך, את בן אדם טוב ואני ממש ממש אוהב אותך".
"את הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים, אני לא מסוגלת לראות את עצמי בלעדייך, מה הייתי עושה בלעדייך? [ביד,דה;]".
את יפה. ואני אוהבת אותך. ואני תמיד אוהב אותך ואהיה כאן בשבילך כשתצטרכי אותי".
"חבל שהשתנית כל-כך. פעם היית כזאת שונה, תמימה יותר. היית לובשת ורוד והיית אוהבת את זה. היית גם מאושרת יותר, אני חושבת. אני רוצה שתחזרי לאותה אסתי שהיית פעם".
"זין על כולם. שיגידו מה שבא להם. את ידידה טובה שלי וגם אם תשמעי ראפ אני אמשיך לאהוב אותך".
כלהההההההההההההההההההההה! :)".
"מה את דאון?! את ממש יפה! אני ארביץ לך!@#”
אסתי הכי כלי, הכי כוסון וגם הכי קשורה שיש! :)". "אני מזה מזה אוהבת אותך, באמת".
"איזה כיף שהכרנו. אני אוהבת אותך פול המון! געגע חריו!"
"אסתיאסתיאסתי, אחח איזה פרסיק, כוסון!!"
"אני אגיד לך משהו ותקחי את זה בתור מחמאה: את הכלבה הכי שולטת פה".
"את נקבה גזעית. ואת גם כוסית. ואני אוהב אותך. בואי נזדיין!"
"לפני שהכרתי אותך, שנאתי אותך. אבל עכשיו כשאני מכיר אותך, אני מתחיל לחבב אותך".
"אסתי רק הגיעה לפה וישר כולם אומרים לה כמה שהם אוהבים אותה, ומחבקים אותה כל הזמן. כלה:)" "איזה כיף שיצאת איתנו אתמול, בזכותך לא היה משעמם ואת כזאת מצחיקה. את תצאי איתנו עוד המון המון!"
"לא באמת אכפת לי ממך, יו נואו. אני בן אדם שמדבר ישירות מה שהוא רוצה, אז ככה זה יהיה"
"תמיד היה לי אכפת ממך ותמיד אהבתי אותך, חבל שאת לא שמה לב לזה"
האמנם?
"חח גם אני אוהב אותך שמנה. לא, באמת".
"את הפריקית שלי. יאללה בואי נתחתן!".
"אני שמח שהתחברנו שוב. שכחתי כמה כיף זה לדבר איתך".
נשיקות, חיבוקים, נשארים בדרך-כלל רחוק,
אבל מילים חודרות עמוק עמוק.
את הפוסט הזה כתבתי לפני בערך שבועיים-שלושה שבועות.
כואב לי להיזכר בדברים הטובים האלה, באנשים הטובים שלא ראיתי המון זמן.
אני כלכך מתגעגעת \:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
