לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

If ever words were spoken, painful and untrue


Far beyond driven

כינוי:  slither

בת: 35

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2006    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

4/2006

no more lies


 

 

לא הרגשתי ככה כבר בערך שנה, מאז שההוא התייחס ככה. עכשיו שוב, אותו הסיפור.

לא באמת ציפיתי שזה יקרה, בכלל. גם בעוד כמה שנים. לא תכננתי שהם יהיו כאלה חארות, כלכך דו פרצופיים וכאלה צבועים, לעזאזל. זה כלכך פגע בי שזה לא יאומן. אני כל היום חושבת על זה, וזה עושה לי בחילה.

ולחשוב שבכל התקופה הזאת הייתי עיוורת, לחשוב שהכרתי את אותם האנשים שהסתובבתי איתם במשך כמעט שנה, אנשים שסמכתי עליהם בעיניים עצומות, האנשים שנראו בעיניי כמושלמים. מושלמים בשבילי.

תראו איך הכל התפוצץ תוך הגילוי המרעיש בשיחת טלפון אחת, בחיי.

ועוד לשקר לי בפנים? להתקשר אליי אחרי שתי דקות ולהגיד לי משהו אחר ממה שאמרו לי לפני כן? אוח, הגועל.

בחיי, לא חשבתי שתגיעו לדרגה שפלה, כלכך. באמת.

אם הייתם באים ואומרים לי את זה בפרצוף, או אפילו מרימים טלפון מזויין אחד הכל היה שונה. זה היה פחות כואב.

לא רוצים אותי בסביבה שלכם? לא רוצים אותה בסביבה שלכם? תזדיינו לכם.

ואני בדרך כלל אדם שמברר הכל לפרטי פרטים לפני שהוא סוגר עניין. אבל הפעם? לא רוצה לשמוע כלום.

שמעתי יותר מדי מכם אתמול, תודה על ההזמנה לחגיגה. מקווה שנהניתם בלעדיי, ואני בטוחה שכן.

זאת הסיבה שאני שונאת צבועים, הם פוגעים באחרים עם השקרים והפוזות שלהם.

ופאקינג לחשוב על כל מה שעברנו ביחד, על כל היציאות, על הבדיחות האישיות, על הדברים האישיים,לעזאזל.

רק אחד מכם נשאר אמיתי, ואני שמחה לגלות את האמת עליו. כמה שהוא שונה מכם.

אתם מסוגלים להשאיר חבר מאחור, שיכור על רצפה מטונפת בלילה בשומקום, רק כדי שהוא לא יטפל אליכם.

ואתם קוראים לעצמכם בני אדם?

ולמה אני כותבת כאן? זה הבלוג שלי, זה הפאקינג חיים שלי וזה החרא שלי. לא רוצים שאני אכתוב כאן על מה שאני באמת חושבת? תעופו מפה. יש לי פה ואני משתמשת בו רק כשאני באמת צריכה.

אני חושבת שנתתי מעצמי יותר מדי, יותר מדי הערכתי אתכם.

 

אתם לא חייבים לי כלום, החיים שלכם, ההחלטות שלכם. אני אחיה לי במצפון שקט (:

להתקשר ולשאול מה נשמע, ולגלות איך הכל נהרס בבת אחת. כמה נחמד.

 

ואני לא רעה, אני פשוט צודקת.

 

שיהיו לכם חיים נפלאים, אני את שלי עשיתי.

 

ממך הכי לא ציפיתי, בן אדם. הכי לא.

 

There's a darkening sky before me.

There's no time to prepare.

 Salvage a lost horizon But no regrets from me.

 Maybe i'll be back some other day.

To live again, just who can say.

In what shape or form that i might be.

Just another chance for me.

 

 

נכתב על ידי slither , 13/4/2006 14:51  
24 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של slither ב-18/4/2006 22:05



59,221
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18 , יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לslither אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על slither ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)