אז עצמאות היה די מבאס, כי התכנון היה שמאיה תישן פה ויהיה הכי כיף בעולם, אבל הכל נהרס.
אז יצאתי בלעדיה לים לראות אנשים. היה נחמד סך הכל. פגשתי בדרך אנשים שלא ראיתי המון זמן,
בינהם אילנה שדפקה לי ת'חיבוק של החיים ומרוב שמחה אפילו הרימה אותי(: כמה שהתגעגעתי לחיבוק אמיתי מבנאדם טוב.
אז רוב הערב רק אכלתי וניגנתי בגיטרה של דניאל, שאגב הרבה יותר נוחה משלי. רק חבל שהיה חושך וגם חבל שאין לו בכלל סימונים על הגיטרה, אז היה קשה לנגן דברים נורמליים. חפיף.
דשה ביקרה אותי אתמול, והתכנון היה להתכונן למתכונת בצרפתית שמתקיימת מחר. הפלא ופלא, התכוננו בערך בחמש הדקות האחרונות. צפוי? בהחלט. ביקשתי מאבא שלי שיכוון את שתי הגיטרות שלי, כדי שנוכל לנגן ביחד. אז אבא שלי, שהוא כלי בהחלט, ביקש שאני והוא ננגן ביחד, אז ניגנו 'הנה מה טוב' ביחד, אני את הקטע של הטאבים (המנגינה עצמה) והוא את הריט'ם (הקצב).
אני ודשה לא הפסקנו לצחוק, זה יצא מגניב! יש לי אבא מדהים.(: והוא גיטריסט (ובסיסט, יש לציין) מעולה. והוא למד ה כ ל לבד.
הלוואי שאני אצא כמוהו בסופו של דבר.
הראנו אחת לשנייה את היכולות שלנו, והיה כיף ומצחיק ואני אוהבת אותך דשקה, תבואי הרבה.
ולנושא אחר לגמרי, פחות שמח.
מסתבר שיש סיבה לעובדה שאני עייפה כלכך, ומסוגלת לישון הרבה גם בצהריים וגם בלילה עצמו.
עשיתי בדיקות דם, ויש לי המוגלובין נמוך, וזה גורם לעייפות יתרה. הו-ריי. הכל בגלל שאני צמחונית, כמובן.
נחכה לבדיקות האחרות, אולי יש בי עוד פאקים.(:
רביעי הבא יומולדת לדיה, ואני סוףסוף נוסעת למושלמת שלי. התגעגעתי כלכך.
אז כמו שאמרתי, מחר מתכונת, ונראה לי שילך טוב.
עצמאות שמח וכאלה.
(:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
