אני מטומטמת #1
טוב, אתם לא יודעים, אבל אני לוקחת את אחי מהגן כל יום בערך בארבע וחצי-חמש בצהריים.
אתמול הלכתי לישון הפוכה לגמרי, אין לי מושג למה. לא הייתי עייפה או משהו, סתם שפוכה. קמתי בפתאומיות בחמישה לשש בבוקר, ונטרפתי במין שגעון לא מובן, רצתי בכל הבית וצרחתי "אני מאחרת!!!! כבר שש!! אמאאאאאא, שכחתי לקחת אותו!".
"השעה חמישה לשש בבוקר, תחזרי לישון".
חחחחחחחחחחח הערתי את כל הבית! חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח.
אה..?
אוי לי.
אני נזכרת בזה כל שעתיים בערך ומתחילה להתפקע מצחוק.
אני מטומטמת #2
שיעור נהיגה מס' 25, מיכאל עשה לי דמו-טסט. נו, נכשלתי אלא מה. כמעט נתקלתי ב...דבר הזה ש..נו, האלה שעומדים ליד מעברי חצייה, איך קוראים לחראות האלה, בצבע כחול ואדום ולבן. מעקה בטיחות, לא? כוסעמק!
אני מטומטמת #3
אתמול היה לי שיעור מתמ' בשעה 2 ועשרים בצהריים, ואיחרתי. יצאתי מהבית בברבע, ככה שאיחרתי כבר באיזה עשר דקות. דווקא התגברתי על זה והרגעתי את העצבים שלי, אלא מה? נפתח לי המגף.
נפתח לי האמ-אמא של המגף, כמו שנפתח פה של תנין, מכירים? וזה קרה באמצע הכביש. כן.
אוף, אהבתי ת'מגף הזה. אז מה אם הוא היה בן ארבע שנים?
אני מטומטמת #4
נראה לי שהמורה שלי לאזרחות חושב שאני משוגעת עם תעודות.
"מה? למה להסתובב עם ביקיני? עדיף להסתובב בלי כלום!" כע, אני בטוחה שמורים לא רוצים לשמוע כאלה דברים, אבל יש לי פה גדול מדי ומוח...קטן מדי.
זה מצחיק לצחוק על עצמי.
אבל זה עצוב לצחוק על עצמי.
אני צריכה טיפול ודחוף.