במילה אחת? הזוי.
טוב, הגיבוש היה קשה ומאתגר. הרבה 'כן, המפקדת', 'לא, המפקדת', 'הקשב, המפקדת', משמעת צבאית שחבל על הזמן.
'10 שניות ח' פלס ליד הדגל!', שגרם לחזיה שלי כמעט להשתחרר כל הזמן. ציצים גדולים זה לא כיף בצבא!
'50 שניות לעלות על מדים!', שבקור הזה זה בכלל לא כיף, אבל הסתדרתי.
ריאיון אישי מוצלח, המראיינת ממש חיבבה אותי. בוחן בר-אור, 30 כפיפות סמיכה (!!!!!!!!!!11111111), בטן לא משהו וריצת אלפיים סבבה. שינת שבע שעות עם הרבה נחירות מסביב. או שזאת הייתי אני ולא שמתי לב. אה, שמו אותנו בחדרים כי חיילים נהרגו בגלל מכות קור באוהלים. ג'יז, תודה רבה באמת.
גוף כואב, מאוד. אבא היה צריך להסיע אותי הביתה מהמרכזית באשדוד, כי הייתי פשוט הרוגה. והוא סתם היה בדרך, אנ'לא קוטרית.
שירותים מזעזעים, אבל מה לעשות, זה צבא.
זחילות, אלוהים ישמור, זחילות. לא הצלחתי בזה. האמת שלא זחלתי בחיים, דילגתי על שלב הזחילות וישר התחלתי ללכת. בשיא הרצינות, זה פשוט ככה, אנ'לא יודעת לזחול.
מסע אלונקות כואב ומייגע, כשאני זאתי שסחבתי את האלונקה כל הדרך. אני התנדבותית משהו.
אחלה בנות היו, אבל ראיתי רק יחידות שהייתי מייחסת ללוחמות, כל השאר סתם באו, לא יודעת בשביל מה.
איכשהו הסתדרתי עם זה שנשארתי עם 90% מהפירסינגים, לא יכולתי להוריד אותם. ונראה לי שהמפקדת חיבבה אותי, יש לי הרגשה כזאת. קראו לנו במספרים, אני הייתי מס' 15. ומשום מה המפקדת אמרה כל הזמן 15 תעשי את זה, 15 את אחראית על זה, כל הכבוד 15, 15 קשה לך?! "לא ,המפקדת! ", טוב מאוד, 15". כלה. :]
האוכל לא היה כזה גרוע, אנ'לא מבינה על מה מתלוננים. מלא מלא מלא תה מתוק, זה היה כיף.
בסופו של דבר ניתנה לנו ההזדמנות לבחור ולדרג את היחידות שאנחו רוצות, בחרתי בקרקל. מקום שני מג"ב.
אני אמורה לקבל תוצאות בקרוב.
יום אחרי שחזרתי מתה הביתה הייתה ת'בגרות באנגלית. עכשיו, ברוב טיפשותי, הזמנתי גם את מודל F כדי לשפר בנוסף ל-G. לא יודעת, לא היה לי כזה חשק לעשות ת'בגרות, איכשהו הרגשתי שהיה לי קל, יכול להיות שחיפפתי.
אתמול נהגתי באוטו של אמא! אוטומט, יענו. בלי הקלאץ' וההילוכים שאני אוהבת, אבל היה מגניייייייייב. אפילו שזה היה רק קרוב לבית כי אין ביטוח [וגם לא יהיה]. אבא אמר לי לקנות ת'שלט של נהג צעיר, ושניסע קצת כל שבת. קול!
שני ימי שישי רצופים עם אנסטסיה ומלא וודקה, מה נסגר איתי לעזאזל?
השישי ההוא עשיתי שטויות, נכון. אבל השישי של שלשום.. בואו נגיד שזה מסתכם במיטה אחת, חמש בבוקר, ושלושה אנשים שלא קשורים זה לזה בכלל.
הזוי. כבר אמרתי?
אנ'לא שותה יותר בחיים.
לא, באמת!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
