Destroyer of Senses.
את יום ראשון העברתי בנסיונות התחמקות משיעורי צרפתית. המורה שלי כבר זיינה לי בשכל עם הבגרות בע"פ הזאת, כמה אפשר לחרוש?! שכחתי עברית כבר, מרד.
את יום שני העברתי באכזבה שאני לא הולכת לראות אותו בסוף ברביעי בגלל כל הנשיאים האלו שהחליטו לבוא לי"ם דווקא ביום רביעי הזה, בגללם סגרו את כל כבישי י"ם. דווקא ביום שבו החלטנו שנינו שנפגשים, ועד שמצאנו זמן והכל.. דחינו לשלישי.
את יום שלישי העברתי בקפיצות צפרדע למרחק בתוך חול עם שלוליות מסריחות, בכפיפות בטן, במתח המזדיין הזה ששרדתי בו בדיוק שנייה אחת ולא יותר, בריצת אלפיים ובזריקת קונוסים על האדמה תוך ריצה מטורפת לשני צדדים קיצוניים. עוד לא ניחשתם? הבגרות בספורט. בחיי שחשבתי שנעלם לי התחת מרוב כאבים..
ואת רביעי, כן, היום שהיה אמור להיות היום המיוחל, ביליתי לי בהנאתי בבגרות בע"פ בצרפתית, שבה חפרתי למרצה שמדברת מהר מדי על מולייר ועל הקמצן.
ויצאתי עם ציון 95 של מלכות.
אתמול הייתה הבגרות במעבדות בביולוגיה, והיה שכונה רצח. טוב שהמורה שלי לא גילתה לנו את כל התשובות, ועוד חזרה על התשובות בקול, אולי כדי שגם הכיתות אחרות ישמעו? היה קל בטירוף, בגרות אחת מתוך השלוש בביולוגיה חלפה לה. ואז עבדתי מעשר בלילה עד חמש בבוקר, ועכשיו אני מרגישה כמו תרנגולת עצבנית שבא לה לקרקר כל היום. עוד לא ישנתי..
והיום אין שומדבר מיוחד.. אני עובדת. [זה הקטע שבו נסטיה אומרת לעצמה 'כרגיל, המטומטמת הזאת' וכועסת עליי שהקפוסטות לא יוצאות]
טוב שלא כל העולם שישב בקפה אתמול אמר לי משהו על הקעקוע, זה כבר די נמאס להרים את החולצה ולחשוף את הגב שלי לאנשים חרמנים.
זה יהיה מצחיק כשיבקשו לראות את הקעקוע של הנחש, למזלי רק מישהו מיוחד מאוד הולך לראות את כולו. 
זתומרת, אני מקווה.
אוף, אני כלכך נקבה. שיבוא כבר יום שלישי ואני אגמור עם הסיוט הזה, אני שונאת לחכות ולצפות ולדאוג ולחשוב כל הזמן מה הוא עושה עכשיו, ומה עכשיו ומה עכשיו ומה אח"כ, אני משתגעת.
מחר אני, איזו הפתעה, עובדת. P: ראשון חופש ושני מתכונת בספרות. ואז שלישי שלישי שלישי :]
ואם שלישי מתבטל, אני מגלחת לעצמי את הראש. ראו הוזהרתם, זה לא יהיה מחזה יפה לצפייה, מבטיחה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
