מכירים את זה שיש לכם מבחן ממש חשוב, אבל פשוט אין לכם חשק להתכונן אליו..?
ואני לא מדברת על המתכונת הרגילה של הלמידה..מי אוהב לחרוש כלכך הרבה. אני מדברת על ממש, אי רצון מוחלט.
ואני דווקא אוהב ללמוד, וספרות זה מקצוע...נחמד+-, אבל אני כלכך שקועה בדברים אחרים, לאו דווקא רעים או מדכאים, שאני לא הכי מצליחה להתרכז. וזה מחר. והשעה כבר תשע בערב, וצריך להתכונן.
קשה לי לא לחשוב לרגע על אותם דברים שאני מרגישה,
להסיט את המחשבות שלי לרגע, להניח אותן בצד לשנייה.
זה קשה כי זה אף פעם לא קרה לי בעבר. מי היה מאמין שדבר שכזה מושלם יקרה לי. זה לא מגיע לי בכלל P:
תפסיקו לשאול אותי איך הלך לי בבגרות. אני יודעת שהכוונות שלכם טובות, אבל נמאס.
כולם שואלים אותי, נמאס כבר..היה וזהו. מה גם שיש לי טעות מטומטמת ממש ששווה כנראה די הרבה נקודות, אז כבר ירד לי המצברוח על כל העניין הזה..נו מילא.
כיף לי ושמח לי,
ולא יכול להיות מושלם יותר. [אולי אם הייתי משפרת מתמטיקה. אבל כבר אמרתי לאמא שיהיו לי עוד הרבה מועדים לשפר.]
אני לא יודעת מה אתכם..
אבל אני יודעת גלגלון! ואתם לא!
ננה בננה,
הלכתי להתכונן.