זה לא משנה מה כולם יגידו לי סביבי, אני עדיין ארגיש טיפשה ושאני לא ממש שווה שומדבר..
ואני לא מדברת רק מבחינה לימודית (נשכלת במתמטיקה שוב, לא מבינה כלום, אין לי כוח ללמוד - ממש פלאשבאק לשנים קודמות).
זה כאילו שהוא נמצא שם רק בשביל להוכיח לי "פאק, את לא שווה שומדבר, את כלום".
וזה די מבאס, האמת.
וגם כשמנסים להסתכל על הצדדים החיוביים, ובאמת שאני עושה את זה, זה קשה להוציא מהראש ת'מחשבה ש..די. אין לי כוח.
אין לי זין לשומדבר. לא ללימודים האלה וכבר גם לא ממש לאנשים. גם לא לו...
יש לי זין למוסיקה, מוסיקה טובה, כבדה, מרגשת, דופקת בראש, שמחזירה אותי לעצמי, ומצד שני גם גורמת לי לחשוב שוב על הכל, ולפעמים גם מנקודת מבט יותר פסימית.
הורקור עוד חודש בדיוק,
אולי בזה אני אתנחם קצת.
It's not worth the time to try, to replenish a
rotting life
I'll end the problem, facing nothing, fuck you off,
fuck you all
Tortured history, addict of misery, this exposes me
for weakness is a magnet - watch me do it
[Pantera - Suicide Note Pt. II]
דברים הרבה יותר מורכבים ממה שהם נראים, תאמינו לי.