If ever words were spoken, painful and untrue

יש לי אינטרנט!!!!!!

איך שרדתי יום שלם בלעדיו, איך?!

ועוד אני תיקנתי. איזו מלכה אני, בחיי.

ראשון עבודה, שלישי עבודה, בלה בלה בלה עבודה עבודה. לא מעניין.

אבל כסף! זה מעניין.(: מאני מאני מאני, איטס נוט פאני. להלהלהלהלה

[זה לא שיש לי מצברוח או משהו, אתם יודעים שאני משוגעת עם תעודות.]

ביום שני היה לסשה יומולדת, הוא זקן בן 18!(:

התמונות אצל נסטיה, אין לי כוח.

טוב, רק שתיים(:

שיכורים!

אתם רואים למה סטלה צוחקת ככה?

כי אני עשיתי משהו.

לא זוכרת מה,

בטח הוצאתי איזה קול של פטריה.

;)

אני, סשה וסטלה ברגע רומנטי.

אני לא מאמינה שליוויתי את עצמי הביתה מהים בשלוש בבוקר. אני ממש משוגעת.

ואם ערבים היו אונסים אותי בדרך?

מחר אני עובדת מתשע בבוקר עד שש,

ואז נוסעים לדיסוננט! ווהוו! אלעד גמבה, לשם שינוי. בטח נמאס לו להיות פלפל כל הזמן. :]

יהיה מוי כיף,

ואחרי זה לים בטיילת עד הבוקר. [מה השתנה?]

שמעתי שיש...שביתה? הופה הופה! קולולולולולולו, כיף חיים. [סטלה, את לא קשורה, שתקי. את זקנה.]

טוב, לא הלכתי לעיר הבירה, ירד לי המצברוח באותו יום. אבל יצאתי ל"דייט" [לזונה יש חבר!] עם שרון והיה לי כיף.

עדיין לא קניתי את הסטנד לדיסקים שרציתי. [והכל בגלל סשה.]

אני אקנה את הדיסק של דיסוננט! [ואולי עוד חולצה של נקבות, דווקא מדגיש לי ת'ציצים.]

אמא שכנעה אותי לעשות פדיקור, וע"י כך גרמה לי לדימום שלא מפסיק מהבוהן. [אני לא מאמינה שיש לי פרח לבנבן על האצבע.]

ציצי!

כי הייתה חייבת,

להת'!

Sickness to you, my master.

Here's to getting worse.

Hope it kills you faster.

[I reject you,

I deny you,

I defy you to continue.]

אני מניחה ש...דברים כאלה קורים רק לי,

נראה לי שמישהו נהנה להעניש אותי או משהו. עד שקורה משהו טוב בחיים שלי, מסתבר שהכל צבוע ומגעיל.

האמת שאין לי הרבה מה לומר..אני מוותרת על הכל, לא נשארה בי שום תקווה.

Lamb Of God - Vigil

אני כלבה, אני מודה.

אני כלבה ממורמרת שלא מסופקת לא מינית [לא מספיק] ולא נפשית.

אני נותנת לפראנויות שלי לסחוף אותי למקומות שאני מכירה, ולא אוהבת בכלל.

אני מובלת אל תוך משקעים כבדים ועצובים שלא נותנים לי מנוח, ומסתבר שאני לא תמיד או לא בכלל חזקה מספיק כדי להחזיק את עצמי על הרגליים,

אני מרגישה שאני נופלת לפעמים.

אני

כלכך

פרנואידית

שזה

מעיק

.

אני עוצרת לפעמים ונושמת עמוק, מנסה להרגיע את עצמי. זה עוזר לפעמים, ולפעמים זה רק מחמיר הכל.

אני מרגישה מנותקת מהכל,

אני מרגישה שאני שונאת את כל העולם ושכולם חייבים לי הכל ושאף אחד לא מספיק טוב בשביל להתקרב אליי.

אנשים הם לא אותם אנשים, אני לא אותו הבנאדם,

כולם צבועים, כולם רעים, כולם מגעילים.

[ורק אני בסדר?]

אני מנסה להבלע אל תוך ספרים עד עמקי נשמתי, כמו שהורגלתי כשהיתי קטנה. מסתבר שהעברית שלי לא טובה ככה סתם.

חידשתי ת'מנוי בספריה העירונית, ואני מרגישה טוב יותר.

אני רוצה לסיים את י"ב בצורה טובה, לתת הרבה ממה שאני יכולה לתת. ואני יודעת שאני יכולה לתת המון, יש בי הרבה יותר ממה שאנשים נוטים לראות.

אני רוצה שהוא לא ישכח אותי, אני רוצה שהוא יתגעגע אליי בשלושת החודשים שהוא לא יהיה כאן בשבילי. ואני רוצה שכשהוא יחזור משם, הכל ימשיך מאותה נקודה נפלאה שבה הכל הפסיק.

אני רוצה רק אנשים טובים בחיים שלי, ושכל השאר יעלמו, שתבלע אותם האדמה.

אני רוצה להיות הכי טובה בעבודה שלי, להרוויח את הכסף המגיע לי, ולהשקיע אותו בדברים שאני באמת צריכה.

אני רוצה לראות את החדר שלי מתמלא בסטנדים של דיסקים והופעות לייב. ואולי יום אחד גם בפרקים של 'חברים'.

אני רוצה להיות בנאדם טוב. ואני באמת בנאדם טוב, אבל אף אחד לא נותן לי פידבקים.

ואני נשארת נאמנה לעצמי,

שיזדיינו כולם,

אני לא צריכה אף אחד.

[טוב, אולי אחד.]