לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

הפנקס


מחשבות, דעות, ביקורות, רגשות, והכל שלי-בשבילכם.

Avatarכינוי:  אצבעונית/

בת: 31

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2011    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

5/2011

משהו השתבש אצל כולנו


בס"ד

 

אבא היקר לי מאוד...

 

ערב יום העצמאות.

מה אני עושה בבית?!!!! היו לי כל כך הרבה מקומות ואנשים שיכלתי ללכת איתם.

חברות שהציעו לי לבוא איתן לסטנד אפ אני לא אלך ספירת העומר.

מילא לשמוע שירים של יום העצמאות שיחזקו אותי וירוממו את הנפש שלי על זה שיש לי מדינה ברוך השם.

אבל סטנד אפ? מה הקשר? לא הייתי שלמה אז לא הלכתי...מאוד פשוט.

חברות אחרות שלי שכל כך התאכזבתי מהן. פאב.  ראבק. בנות דתיות. מילא 2 מהן שגם ככה לא מאוזנות אבל השלישית שלא ציפיתי ממנה?

עצוב לי על זה. וחוצמזה מה יש לחגוג את עצמאות בפאב? מה אנחנו? את ילדה דתיה, בת של מלך, מייצגת כל כך הרבה דברים.

אז למה ללכת לשם? תכף הן יתרצו לעצמן שזה קידוש השם.

התאומות לא מפתיעות  במיוחד. וגם עוד אחת אחרת שהלכה לחברה של חברה.

כלה. משמר.משמר. כלה. היא לא הייתה אמורה לסיים באיזה עשר וחצי? השעה 12עכשיו...

ומורי...שהלואי והייתי יכולה לצאת איתה...עוד איכשהוא מהיחידות שעדיין מאופסות על עצמן. אבל אין לה מושג מתי היא תצא.

משמע..אני לא אעזוב את הבית באחת בלילה כדי לחזור בשלוש וחצי...מהסיבה הפשוטה והילדותית.

ההורים שלי..

כל כך מעצבן. אני לא ילדה קטנה. אז למה רק בקטע הזה, הם מתנהגים אליי כמו אחת כזו. למה הם כל כך פרנואידים!!?

למה אני לא יכולה לצאת עם בנים בגיל שלי? למה אני חוסמת את עצמי? וגם כשאני לא אז זה תמיד איכשהוא לא מסתדר.

ולמה אנשים שחוגגים את יום העצמאות למדינת ישראל מדינת היהודים, חוגגים את יום העצמאות כמו גויים על במות.

אפילו קוראים לזה ככה. בלי איזה התחכמות נסתרת. במות.


והכל חוזר על עצמו מידי שנה ושנה. לא מצליח להרגיש את יום העצמאות כמו שבאמת צריך להרגיש אותו.

את האהבה שלי לארץ ומדינה המדהימה הזו שאם כל הפאקים שלה היא כל כך מיוחדת.

שעם כל המלחמות, הפיגועים, הפצועים, הצעקות, הקללות, העצבים, הטרמפרמנטיות שלנו הישראלים.

אין כמו המדינה הזו. שמייחדת כל שנה וזוכרת ולא שוכחת את כולם. אין כמו המדינה הזו שכל כך הרבה נלחמו ומסרו את הנפש שלהם

כדי שאנחנו נחייה כאן.שבמותם ציוו לנו את החיים. את אותה מדינה שאין כמוה בכל העולם. אותה מדינה שמחמת לי את הלב ומצליחה להפתיע אותי כל פעם מחדש.

 ולא זה שאני שומעת את עומר אדם שר ברקע מהמרפסץ שלי "בניתי עליך...בניתי עלייך...אבא שלך גנן" לא בדיוק מחמם לי את הלב.

הגרון שלי סתם מתייבש והלב מחמיץ. ותקוע לי גוש קטן ומציק בגרון.

יום העצמאות מסמל עצמאות ואפשר להסתכל על זה בשני מובנים. עצמאות שלנו ככלל כמדינה. כמו שכולנו מבינים.

ועצמאות פרטית. העצמאות שלי כפרט כבנאדם. לא להיות מושפע מכל שאר הגורמים החיצוניים. להיות בדעה משל עצמי. דעה עצמאית.

איך אנחנו בידיוק מבטאים עצמאות עם כל ההופעות האלה.

והמנגל?!!!! למי אכפת ממנו בכלל?

 

מסקנה ומשימה פרטית משלי: שנה הבאה בע"ה שנזכה לעשות כמו שצריך, ונרגיש כמו שצריך להרגיש את יום העצמאות.

בלי סיבובי פוזה ליד הבמות, בלי שופוני, אנחנו, אנשים חופשיים לעצמנו. מאחלת לכולנו שנזכה לאהבת המולדת. לאהבת הארץ ושהלב של כל אחד מאיתנו ישאף לקצת יותר מלראות את רוני דלומי, או להימרח על דשא לילה שלם ברוק עצמאות.

כי מגיע למדינה שלנו, ולנו, ולכל אותם אנשים שמסרו נשפם, קצת יותר.

 

מאוכזבת, וכרגע גם משועממת.

אצבעונית.

 

השיר על הארץ

מילים: יהושע סובול

לחן: יוני רכטר

 

בואו נשיר את השיר המטורף של הארץ

בואו נשיר את השיר הצהוב של החול

יחפנים מתהלכים לארכה ולרוחבה של הארץ

ועושים איתה אהבה, אנשים פורקי עול.

איפה הארץ ההיא, שקראו לה קטנטונת?

איפה אותה אהבה מגולגלת בחול?

אנרכיסטים הולכים בדרכים, לעורם רק כותנת

ובוערת אש בראשם ששורפת הכל?

תנו לשוב אל אותה הפינה הנדחת

איפה אותם החיים עם שמחת הפשטות

תנו לי מילים עזובות, מנגינה נשכחת,

להוציא מבין הקוצים קרעים של ילדות.

תנו לשיר את השיר החולה, הקודח,

מאוהב וזרוק אמיתי בלי זהות וזכויות

תנו לי לחזור בדרכים החולות אהבה לירח,

שוב לחזור וללכת יחף על שברי זכוכיות.

תנו לי לשוב אל אותה הפינה הנדחת...

בואו נשיר את השיר המטורף של הארץ

בואו נשיר את השיר הצהוב של החול

יחפנים מתהלכים לאורכה ולרוחבה של הארץ

ועושים איתה אהבה אנשים פורקי עול.

נכתב על ידי אצבעונית/ , 10/5/2011 01:22  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

342
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , נוער נוער נוער
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאצבעונית/ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אצבעונית/ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)