פרק 13 - I like it fast, you like it hard

ביל נשך את שפתו התחתונה, "איך יכולתי לשכוח.." הוא מלמל ומיהר להנהן נמרצות, "כן.." הוא רכן אל אוזנו של טום, "-אני רוצה שתזיין אותי כל כך חזק, טום, בכל פאקינג מקום אפשרי בחדר הזה.." הוא לחש לו, נושך קלות את התנוך  שלו.

טום יכל להרגיש את הזקפה שלו מתעוררת לחיים, את החיוך שעולה לו לפנים ברגע זה. הוא נשך את שפתו, עוצם את עיניו, "כל פאקינג מקום.." הוא חזר על דבריו של ביל, מהנהן.
ביל תפס בפניו של טום והצמיד את שפתיו לשלו בחוזקה, עוצם את עיניו ונאנח.
טום העיף מבט חטוף אל השעון. אור הבוקר לא היה כ"כ רחוק למען האמת אבל לטום היו תוכניות משלו, לא אכפת לו כמה זמן זה בדיוק ייקח. הוא משך את ביל לשכב עליו, ידיו מלטפות את גבו.
ביל נאנח ופיסק את שפתיו, פותח את פיו של טום תוך כדי ומחדיר את לשונו לפיו, מגשש אחר לשונו של טום, מלטף את פניו תוך כדי.
טום שיחק עם לשונו של ביל בפיו, עוצם את עיניו בחזרה, מתמכר, כמו כל פעם, לטעם של ביל. לא היה משהו שהוא אהב יותר מסתם להרגיש את ביל לידו.

ביל העמיק את הנשיקה, נאנח מנגד שפתיו של טום. הוא התנתק משפתיו לאחר כמה שניות בחיוך פלרטטני, יורד לעבר צווארו ומתחיל לנשק אותו ברכות.

טום פלט אנחה שקטה, מותח את צווארו מעט לאחור בזמן שידיו משכו את חולצתו של ביל מעלה ממנו.

ביל גישש עם ידיו אל מתחת לחולצתו של טום, מלטף את חזהו ברכות ומתחיל למצוץ את עורו החמים של טום בצווארו, מתנתק לרגע מצווארו ומוריד ממנו את החולצה, מעיף על הרצפה.
טום ליטף את התחת של ביל מבעד למכנס, נאנח בקול למרות שניסה להישאר שקט.
ביל נשך ברכות את צווארו של טום, מתנתק ממנו לאחר מכן כששם לב בסימן דיי בולט שהוא השאיר עליו, מחייך חיוך מרוצה.

טום גיחך כשביל הסתכל מרוצה, זה כבר הסימן השני שלו להיום. "ממ.. בוא לפה" טום הפך את ביל על גבו, עולה מעליו ומתחיל לנשק במורד בטנו.
ביל נאנח בשקט, מביט על טום מנשק אותו, "טומי..." הוא גנח את שמו, נושך את שפתיו.
טום הפסיק לרגע וזז מעט קדימה, מסתכל על ביל בחיוך ועובר לנשוך את פיטמתו, מוצץ אותה.
ביל נשך את שפתיו חזק יותר, מנסה לרסן את עצמו מלגנוח ממש בקול, מניח את ידו על עורפו של טום ומותח את צווארו לאחור, "הו פאק..".
טום חייך לעצמו וזז מעט על ביל, מוצץ חזק יותר.
"טומי, תדפוק אותי כבר..." ביל מלמל בשקט, מרים את גבו מעט, גונח, "עשית לי היקי בפטמה..!".
"זה סקסי" טום גיחך בתשובה. "הו, אתה ממהר לאנשהו?" הוא שאל, מרים את גבותיו.
"לא, אני פשוט חרמן עלייך כל כך והזקפה שלי עוד שנייה מתפוצצת במכנסיים...!" ביל תקע בטום מבט רציני, מגחך.
"שתתפוצץ במקום אחר" טום ליקק את שפתיו, מתעלם מהמבט הרציני של ביל. הוא מיהר לפתוח את החגורה של ביל ולשחרר אותה ממכנסיו, עובר לפתוח את מכנסיו בעודו חוזר לנשק את בטנו נשיקות קטנות וחמימות.

"אומייגאד, טומי..." ביל נאנח בשקט, מתפתל מתחת לטום, נושך את שפתו התחתונה.
טום הוריד את מכנסיו של ביל ממנו, מחייך לפני שמעיף מבט חטוף וערמומי לעבר ביל ויורד לגרור את הבוקסר שלו עם שיניו.
ביל גנח את שמו של טום, כשלפתע הבזיק במוחו רעיון, הוא חשב על זה הרבה זמן למען האמת... "טומי... פאק.. תגיד.. יש לך גלידה כאן...?".
טום שיחרר את אחיזתו עם שיניו בבוקסר של ביל, מרים גבה, "כן.. אני חושב שיש במקרר, למה?".
ביל נשך את שפתו התחתונה ומשך את טום אליו, מיד הופך אותו כשהוא שוכב על המיטה מתחתיו הפעם, "תכף תדע" הוא חייך אליו חיוך ערמומי וקם מהמיטה, מתקדם אל המקרר שהיה במטבחון במהירות. הוא פתח את המקפיא והוציא ממנו גלידה בטעם וניל, סוגר את המקפיא ולוקח כפית אחת מהשיש, מתקדם בחזרה אל המיטה ואל טום המבולבל. הוא עלה על המיטה והתיישב על בטנו התחתונה של טום, פותח את קופסת הגלידה וזורק את המכסה הצידה על המיטה, מכניס את הכפית לתוך הגלידה ואז מסמן לטום לפתוח את פיו, מחייך אליו חיוך קטן.
מה לעזאזל..? טום הסתכל על ביל בבילבול, גבותיו עדיין מורמות, אך פתח את פיו, נותן לביל להכניס את הכפית עם הגלידה לפיו.
ביל צחקק אך עדיין לא הכניס את הכפית לפיו של טום. הוא דאג להפיל קצת מהגלידה ב'טעות' קרוב לפטמתו של טום, מיד לאחר מכן מכניס את הכפית לתוך פיו.
דווקא עכשיו הוא נזכר שהוא רוצה לאכול? טום עדיין לא ממש הבין מה ביל מנסה לעשות, נאנח לעצמו בשקט כשהרגיש בגלידה נוזלת על בטנו.

ביל נשק לשפתיו של טום במתיקות, טועם משפתיו את הגלידה. הוא זז מעט על גופו וליקק מפטמתו את הגלידה.

"חשבתי שאמרת שדברים יתפוצצו" טום גנח כשהרגיש בלשונו של ביל, סוגר את עיניו ונושך את שפתו.
"בקרוב מאוד... גם שלך, אני מתאר לעצמי..." ביל הכניס את הכפית לתוך הגלידה שוב, שופך עוד מהגלידה לאורך בטנו של טום ומלקק את הכל ממנו, מלמטה עד למעלה.
"קרוב מאוד" טום נאנח, לא בטוח אם הוא מסוגל להחזיק את עצמו יותר ולא להתנפל על ביל. "עזוב את זה כבר.." הוא גנח בשקט.
"ממ.. אל תגיד שאתה לא נהנה.." ביל צחקק ואכל בעצמו קצת מהגלידה, מניח את הקופסה על המיטה לצידם. הוא עבר להתיישב בין רגליו של טום, מוריד ממנו את המכנסיים והבוקסר במהירות, נושך את שפתו התחתונה כשהבחין בזקפתו הקשה של טום מול עיניו. הוא ליקק את שפתיו והעיף את המכנסיים והבוקסר של טום על הרצפה, לוקח קצת מהגלידה, יודע שזה הולך להיות קר במיוחד אבל הלשון שלו תפצה על זה... הוא צחקק ושפך מהגלידה על איברו של טום, בעיקר על קצה זקפתו, ממהר ללקק את הכל עם לשונו.

טום סגר את עיניו בחוזקה, נושך את שפתו. הוא היה בטוח שעוד רגע והוא עומד לגמור על ביל. כל כך חזק.. "ביל.." הוא ילל בקול מתחנן.
ביל ניתק את שפתיו מאיברו של טום, נושך את שפתו התחתונה כשהבחין בכך שהוא נהיה אדום וקשה אפילו יותר. "החבר שלך לא מסוגל לעמוד בזה יותר..!" הוא גיחך והזיז את הגלידה ממנו, מניח את הכפית בתוך הקופסה ועולה על טום, נושק לשפתיו בעדינות, "ממ.. תזיין אותי..".
"קודם צריך להיפטר מזה.." טום מלמל לעצמו, מושך את ביל אליו ואז את הבוקסר שלו ממנו וזורק למקום לא מוגדר בחדר.
ביל נאנח כשהרגיש בזקפתו משתחררת, "נו כבר..!" הוא הפציר בטום, "תעיף את הגלידה..".
"תעיף אותה אתה!" טום השיב, מלקק את שפתיו כשהביט בזקפתו הלא-מעט-בולטת של ביל.
ביל גיחך ולקח את הגלידה, מניח אותה על השידה שניצבה לצד המיטה, יורד מטום ונשכב לצידו כשגבו מופנה אל טום, "תעשה את זה..".
טום נשך את שפתו, מניח יד אחת על מותנו של ביל, מסדר את עצמו מאחוריו. הוא נשק לעורפו, קצה איברו מתחכך בחורו של ביל.
ביל הניח את ידו על ידו של טום, נושך את שפתיו, "ממ.. כן.." הוא נאנח בשקט.

"פאק.. חומר סיכה, קונדום, שיט" טום נזכר, מכווץ את מצחו.
"לא, לא! שום דבר! אני רוצה אותך בתוכי, חלק, בלי כלום" ביל השיב.
"אבל.. ל.. אתה בטוח?" טום שאל. הוא לא רצה להכאיב לביל ורצה להיות בטוח שזה באמת בסדר מצידו.
"כן. אני רוצה אותך, קדימה.." ביל מלמל בשקט, עוצם את עיניו ונצמד אל טום מעט יותר.
"א.. אוקיי" טום ענה, מהסס. "אני אוהב אותך" הוא לחש לאוזנו, מתחיל לדחוף את איברו באיטיות לתוכו.
"גם אני אותך, טומי.." ביל נשך את שפתיו בחוזקה, מנסה לרסן את עצמו מלפלוט צרחה קולנית במיוחד, לבסוף פולט אנחה חנוקה מעט, "פאק..".
טום המשיך עם אותה איטיות משגעת, עוצם את עיניו ונושך את שפתו התחתונה מעט.
ביל קיפל את רגליו בהתאם לרגליו של טום, נצמד אליו עוד יותר וגורם לעוד קצת מאיברו להיכנס לתוכו, גונח בשקט, מרגיש את שריריו מתהדקים ומתכווצים.
טום פלט גניחה שקטה, מרגיש את כל שריריו של ביל סגורים על איברו בחוזקה, נאנח בתגובה.
"טומי.." ביל גנח את שמו של טום, מכווץ את גבותיו, מרגיש את חום איברו של טום עוטף את כולו ולא הייתה הרגשה יותר טובה מזו.
"ממ.." טום מלמל, נושך את שפתו, לא זז ממקומו, פשוט ממשיך לשכב ככה מאחורי ביל, נותן לו להתרגל להרגשה.
"תתחיל לזוז, זה בסדר.." ביל חייך לעצמו, מהדק את אחיזתו בידו של טום. הוא היה כל כך מתוק שהוא התחשב בו ככה...
טום נאנח בשקט, "אוקיי". הוא התחיל לזוז בתוך ביל, באיטיות, עוצם את עיניו בחזרה וגונח לתוך אוזנו של ביל. הוא רצה לשגע אותו.
ביל גנח בשקט, טום עשה את זה לאט וזה לגמרי חרפן אותו, למרות שזה מה שהוא רצה... והוא גנח כל כך בסקסיות, "פאק.. טומי..".
טום גיחך, "ממ, זה טוב?" הוא המשיך לדחוף בביל באותו קצב, גונח בקול.
"זה מדהים..." ביל נשך את שפתיו, מזיז את אגנו כנגד איברו של טום, עוצם את עיניו.
"כן.." טום גנח, תופס את ביל חזק יותר במותנו ומושך אליו.
"פאק..!" ביל גנח בקול, נצמד אל טום עד שלא היה אפילו קצת רווח ביניהם, "פאק, כן, חזק יותר..".
טום צחק, "לא", הוא המשיך לדחוף באותו קצב, כמה שיותר לאט.
"טום..!" ביל תפס בידו של טום וסובב את מבטו אליו, "חזק יותר!" הוא דרש, נושך את שפתיו.
טום הניד בראשו, מגחך למראהו של ביל, "בטוח שאתה רוצה את זה חזק יותר? אני לא חושב.."
"כן, אני פאקינג רוצה שתזיין אותי חזק ומהר ועמוק, לא לאט, אוקיי?" ביל נאנח, תוקע בטום מבט רעב מתמיד.
טום הרים את גבותיו, מסתכל על ביל במבט ערמומי, אם זה מה שהוא רוצה.. מי הוא שיגיד לו לא? הוא משך לאחור, יוצא ממנו וקם מהמיטה, משאיר את ביל מבולבל אך לא להרבה זמן. הוא מיהר למשוך אותו אליו, מרים אותו עליו כך שרגליו כרוכות סביב מותניו ומצמיד לקיר שהיה מאחוריו.
"פאק!" ביל נאנק כשטום הצמיד אותו לקיר שהיה פשוט קפוא, "טומי...!" הוא תקע בו מבט עצבני וחרמן כאחד, כורך את ידיו סביב צווארו ומלקק את שפתיו, הוא בהחלט אהב את הכיוון של זה.

"אתה ביקשת.." טום חייך אליו ודחף לתוכו בחוזקה, הפעם עושה את זה מהר יותר, מתחיל לצבור קצב עם כל דחיפה ודחיפה בתוכו.
ביל גנח ממש בקול, משעין את ראשו לאחור, מרגיש את ישבנו נדפק כל פעם בקיר כשטום דוחף לתוכו, הוא ממש אהב את זה ככה... "אומייגאד...!".
טום קבר את פניו בצווארו של ביל, מתחיל למצוץ חלק ממנו. הוא רצה שכולם יראו את זה, ידעו למי הוא שייך.
"ממ.. כן.. כן.." ביל מלמל, עוצם את עיניו חזק, מניח את ידו על עורפו של טום, "פאק, כל כך טוב..".
טום חייך, זאת הייתה הרגשה כל כך טובה.. הוא דחף לתוך ביל בחוזקה, מחזיק במותניו באגרסיביות, נושך את צווארו בעדינות.
ביל הזיז את אגנו כנגד איברו של טום, "טומי... אני כבר גומר..." הוא מלמל, נושך את שפתו התחתונה, זה היה ממש מהר...
"הו.. כן.. תגמור בשבילי, קדימה" טום המשיך, מזיין את ביל הכי טוב שיכל. הוא ידע שגם הוא קרוב לגמירה.
"עוד קצת.. גאד.. כן!" ביל צרח, הוא לא ריסן את עצמו יותר, הוא נתן לעצמו להשתחרר ולגנוח בקול את שמו של טום, שורט את גבו בעזרת ציפורניו.
טום גנח בקול, מחליט שהסימן שהשאיר על צווארו של ביל גדול מספיק ומתנתק מצווארו. "אני אוהב שאתה גונח ככה" הוא הצמיד את שפתיו לשלו, מפסק את שפתיו ודוחף את לשונו לפיו של ביל בעודו ממשיך לזוז במהירות בתוכו.
ביל גנח מבין שפתיו של טום, מעמיק את הנשיקה, שולח את ידו לאיברו וממהר לשפשף אותו במהירות ובחוזקה, מכווץ את עיניו ותוך כמה שניות הוא גמר בחוזקה על בטנו ועל בטנו של טום, נאנח.
טום התנתק משפתיו של ביל, מסתכל עליו ודוחף בתוכו בפעם האחרונה לפני שהוא גמר בחוזקה, מרגיש איך הוא ממש מתפרץ בתוכו.
ביל נאנח בשקט כשהרגיש בנוזל של טום מתפרץ בתוכו. הוא התנשף בכבדות, מניח את ידו על לחיו ומביט עליו בחיוך חולמני, "טומי...".
טום התנשף גם הוא, מסתכל על ביל בחיוך לפני שהצמיד את שפתיו לשלו בחזרה. "ממ.. פאק, זה היה מדהים" הוא מלמל כשהתנתק ממנו.
"ממ.. אתה יודע טומי, לא עשינו סקס עכשיו.." ביל ליקק את שפתיו, נושך ברכות את שפתו התחתונה, מחייך אל טום, "עשינו אהבה".
טום החל לצחוק, מניד בראשו, "כל כך קיטצי. אבל.. דיי נכון" הוא גיחך, מחייך אל ביל חיוך מבויש, אפילו מסמיק מעט.
ביל הסמיק גם כן, מלטף את לחיו של טום בעזרת אגודלו, "אתה שלי...".
טום הסתכל על ביל, נושך את שפתו, "אני.. כל כך.. אוהב.. אותך" הוא נאנח בחולמניות.
ביל הדביק את שפתיו לשפתיו של טום בחוזקה, "בייבי.. גם אני אותך...".

ביל נכנס לקפיטריה יחד עם טום, ידיהם שלובות ביחד וביל היה צמוד אל טום, כל המבטים של היושבים בקפיטריה מיד הסתובבו אליהם אוטומטית. כולם החלו להתלחשש בינם לבין עצמם, תוהים למה השניים הולכים יד ביד. ביל רק גיחך, מניד בראשו ולוחץ קלות על ידו של טום, מתקדם ביחד איתו לעבר השולחן שסביבו ישבו כל שאר חבריהם.
טום היה רגיל שכל המבטים מופנים אליו, במיוחד לביל, שמתלחששים כשהוא נכנס לחדר, אבל הפעם זה היה שונה.. זה היה מוזר. "אתה חושב שהיינו צריכים לשמור את זה בסוד בינתיים?" טום הסתכל על ביל. הוא לא באמת רצה להסתיר את זה, הוא רצה שכולם ידעו בדיוק מה ביל בשבילו, אבל.. הוא פחד שמייק יכול להיפגע.  
"לא.. אני רוצה שכולם ידעו שאני מאוהב בך" ביל הדביק ללחיו של טום נשיקה רטובה, מחייך אליו חיוך קטן ומתוק.
טום חייך, מושך את ביל קרוב יותר אליו. הם הגיעו לשולחן הקבוע שלהם וטום התיישב במקומו הקבוע מול מייק, ג'סיקה, ליסה וגיאורג, סטיב, אליס ובריטני לידו.
ביל מיהר להתמקם על ירכיו של טום כשחצי גופו מופנה אליו, "היי" הוא שלח חיוך לכל היושבים בשולחן, קורץ לגיאורג ונצמד אל טום, נותן לו לחבק אותו אליו ברכושניות.
"היי" החזירה לו ג'סיקה בחיוך רחב בעוד גיאורג שלח אליו מבט מבולבל, בדיוק כמו אותו מבט שמייק שלח אל טום.
ביל רק משך בכתפיו, מסמן לגיאורג שהוא יסביר לו אח"כ. הוא סובב את מבטו אל טום, "ממ.. תוציא לשון, טומי".

טום הרים גבה, מסתכל על ביל באי הבנה. להוציא לשון? טוב נו, הוא משך בכתפיו, מוציא לשון.
ביל חייך ורכן אל טום, מניח את ידו על חזהו ותופס את לשונו בעזרת שיניו, מושך אותה אל פיו ומתחיל למצוץ אותה, נאנח בשקט, לא היה אכפת לו שכל חבריהם שישבו סביב השולחן ואפילו כל התלמידים בקפיטריה הסתכלו עליהם. רוב הבנות ממש קינאו בביל שהוא תמיד משיג את הבנים הכי שווים וכולם תמיד נופלים לרגליו.
טום גנח בשקט ועצם את עיניו בעוד מייק פער את עיניו. וכך גם בערך כל מי שישב מסביב לשולחן, זה היה הלם בשבילם. אף אחד לא חשב שהם באמת הולכים להיות יחד, בטח שלא אחרי שביל היה עם מייק ובמיוחד אחרי הריב שהיה להם.
ביל מצץ את לשונו של טום ונשך אותה קלות לעוד כמה שניות, לבסוף מתנתק ממנו ומדביק לשפתיו נשיקה ארוכה ומתוקה, עדיין נשאר צמוד אליו.

"מה, אתם ביחד?!" גיאורג, סטיב, בריטני, אליס וליסה שאלו בבת אחת, צוחקים.

ביל הנהן בחיוך חולמני, "כן... מאוד מאוהבים. נכון, טומי?" הוא חייך אל טום חיוך קטן.

טום הנהן ונשך את שפתו, "מאוד.." הוא מלמל, מדביק נשיקה רטובה לשפתיו של ביל.
"אני מניח שאני אמור לומר מזל טוב" מייק גיחך. הוא אפילו לא ידע אם הוא מקנא. נכון, היו לו רגשות כלשהם לביל, אבל זה היה בעבר, הכל השתנה עכשיו ואם טום באמת אוהב אותו, הוא לא אמור להרוס לו את זה, גם למרות כל מה שהיה.
"תודה" טום חייך אליו. הוא באמת העריך את מייק. הוא שלח אליו מבט, מקבל בחזרה חיוך, מהנהן בראשו.
"מזל טוב" גם גיאורג אמר בחיוך, כל השאר אחריו, למרות שליסה ואליס לא נראו מרוצות כל כך. בכל זאת, טום היה ממש מבוקש. גיאורג למען האמת קצת קינא, אבל הוא לא אהב את ביל, ממש לא. ביל היה רק זיון טוב בשבילו, והוא ידע שביל מאוהב בטום וטום בו, הוא היה שמח בשבילם.
טום חייך אליו ואל כל השאר, מודה לכולם. הוא הפנה את מבטו אל ביל, "אתה הדבר הכי טוב שקרה לי מזה הרבה זמן, אתה יודע את זה?".
ביל נשך את שפתו התחתונה, מסמיק ומחייך חיוך מבויש וחולמני, "טומי.. בייבי... גם אתה. אני כל כך אוהב אותך" הוא נשק לשפתיו של טום ברכות ומיד נשמעו קולות של 'הוווו!' מכיוונם של בריטני, ליסה וגיאורג. ביל התנתק וצחקק במבוכה, "סתמו..".
טום גיחך, מסובב את פניו של ביל בחזרה אליו ונושק לשפתיו, מסמן לכולם לשתוק.
"תגיד שהם לא מתוקים!" בריטני מלמלה, קצת יותר מידי בקול, מזיזה קלות את ירכו של סטיב, מחייכת לעצמה חיוך חולמני בעודה מביטה על טום וביל. סטיב רק הניד בראשו וגיחך, "כן, כן".

ביל חייך כנגד שפתיו של טום ושוב התנתק מהן, קם מטום ומושך אותו בידו לקום גם כן, "נלך?".

"אתה לא רוצה לאכול או משהו?" טום שאל, מרים גבה.
"אני לא רעב.." ביל משך בכתפיו, "אתה רוצה לאכול?".
"לא" טום הניד בראשו, "לא את זה בכל אופן.." הוא הסתכל על ביל במבט ערמומי, מיד מסיט אותו ממנו לשאר הקבוצה, "טוב, אנחנו זזים, נראה אותכם" גיחך, מנופף להם בידו לשלום.
ביל צחקק ושלח חיוך לחבריהם, מושך את טום בידו לעבר היציאה מהקפיטריה, נצמד אליו תוך כדי הליכה, "טומי..".

"הממ.. בייבי.." טום נצמד אל ביל מאחור, מחבק אותו אליו ממותניו.

ביל נשך את שפתו התחתונה, ממשיך ללכת כשטום הולך מאחוריו בעודו מחבק אותו, "ממ.. אתה יודע, אני ממש שמח שכולם יודעים שאתה שלי.." הוא חייך לעצמו.
"אני שמח שאתה שמח" טום הדביק נשיקה רטובה ללחיו של ביל, חוזר ללכת אחריו בצעדים מרושלים, "גם אני".
ביל צחקק במתיקות, מניח את ידיו על ידיו של טום שהיו כרוכות סביב מותניו. הם כבר יצאו מהקפיטריה, יוצאים גם מחוץ למבנה ומתקדמים לעבר אחד הספסלים המרוחקים.
"אז.. מה עושים? אין לי כוח לבית ספר, בוא נלך לאנשהו" טום הציע לפתע, תוקע בביל מבט, מחכה לתשובה, אולי לביל יהיה רעיון.
"לאן אתה רוצה ללכת?" ביל הרים גבה, מתיישב על הספסל המרוחק ומושך את טום לשבת לצידו.
"לא יודע.. קיוויתי שלך יש הצעות" טום התיישב בסמוך לביל, מסתכל עליו בציפייה. טוב, בבית ספר הוא לא מתכוון להישאר היום.
ביל משך בכתפיו, נצמד אל טום ומחבק אותו מהצד, מניח את ראשו בצמוד לכתפו ומרים את רגליו כדי להניח אותן לצידו על הספסל. "ממ.. אין לי, אתה היצירתי מבנינו.. לא, טומי?".
"יצירתי.. אהא" טום גיחך, "חשבתי.. אולי נלך.. אלייך?" טום אמר, ספק שאל, בהיסוס.
"אליי לחדר?" ביל הרים גבה, "למה אתה שואל? בוא נלך.." הוא משך בכתפיו, מגחך.
"לא" טום הניד בראשו, "לא לחדר.. לא לזה שפה בכל אופן".
"אז...?" ביל התנתק מטום, מוריד את רגליו ומסתובב עם כל גופו אל טום, לא מבין על מה הוא מדבר.
"אז.. אלייך...זאת אומרת, אלייך, לבית שלך" טום הרים את גבותיו. מה יש לביל?

פניו של ביל קפאו והוא מצמץ בעפעפיו כמה פעמים, משתתק. "א... מה?" הוא גיחך לאחר כמה שניות, מכווץ את מצחו, "מה איבדנו שם?".

אוקיי... זה לגמרי מוזר. אם קודם טום חשב שמשהו לא בסדר, עכשיו הוא בטוח. "אוקיי... קרה משהו?".
ביל נאנח, למה טום משחק אותה כאילו שהוא לא יודע למה הוא לא רוצה ללכת לבית שלו? "טום, אמא שלי בבית, אתה יודע... למה אתה רוצה ללכת לבית שלי?".

טום נאנח גם כן, "אתה לא מתכוון לראות אותה יותר בחיים?".

"אני לא יודע" ביל מלמל, עוצם את עיניו לשנייה, בולע את רוקו בקשיחות, "אני לא יודע אם אני רוצה לראות אותה עדיין...".
"היי, אתה איתי" טום לקח את ידו של ביל אל ידו, מחזיק אותה, "חוץ מזה, אנחנו יכולים ללכת מתי שרק נרצה, לא?".
ביל פקח את עיניו, מביט לתוך עיניו של טום ונושך את שפתו התחתונה, לוחץ על ידו מעט, "טומי... א-אתה תשמור עליי..?".
"תמיד" על פניו של טום נפרש חצי חיוך והוא הביט על ביל במבט כנה.
ביל התקרב אל טום וחיבק אותו אליו, משעין את ראשו על כתפו, "באמת..? אתה מבטיח לי?".

"כן, ביל, יהיה בסדר, מה כבר יכול להיות?" טום שאל, מגחך, "אני פה בייב, אוקיי?".
ביל הרים את ראשו מכתפו של טום, מביט עליו במבט חסר אונים ומתוק שכזה, "אמ... טוב... אתה.. רוצה ללכת..?".
"בוא" טום קם ומשך את ביל אליו, מרים אותו על גבו בחיוך, "לאן?".
ביל צחקק וכרך את רגליו סביב מותניו של טום כשהוא מאחוריו, כורך גם את ידיו סביב צווארו ונושק לאוזנו, "ממ.. אתה יודע.. לבית שלי..".

פרק 14 - Dear father

טום החנה את האוטו שלו בחנייה שהייתה בסמוך לבית של ביל, ממהר לצאת ולעקוף את האוטו. הוא פתח את דלתו של ביל, מגחך, ומגיש לו את ידו, מושך אליו מבלי אפילו לחכות לתגובתו של ביל. הוא הצמיד אותו אליו, מגניב נשיקה לשפתיו, מתנתק ממנו אחרי שניות ארוכות.

ביל סגר את דלת האוטו ונצמד אל טום, מניח את ידו על לחיו, "היי, אני אוהב אותך" הוא חייך, נושק לשפתיו שוב ואז תופס בידו, משלב בין אצבעותיהם ומושך אותו לעבר הבית שניצב מולם. הוא נשך את שפתו התחתונה, לא יכול להסתיר את העובדה שהוא ממש לחוץ ומתוח. איך אמא שלו תגיב כשתראה שהוא בא לביקור? עם חבר שלו..?
טום חיזק את אחיזתו בידו של ביל, שולח לו חיוך קטן, "אנחנו יכולים ללכת אם אתה לא רוצה" הוא לא רצה להכריח את ביל לעשות משהו שהוא לא רוצה למרות שהוא ממש רצה ללכת להכיר את אמא שלו, הוא רצה להכיר את ביל מכל בחינה אפשרית, לדעת עליו הכל.

"לא, אני רוצה.." ביל עצם את עיניו לשנייה ולקח נשימה עמוקה, דופק על הדלת בהיסוס. הם חיכו כמה דקות ולא נשמע שום מענה לכן הוא דפק שוב, הפעם יותר חזק. גם הפעם לא נשמע מענה אז הוא שחרר את ידו של טום והתכופף, הוא זכר איפה אימו נהגה להחביא את המפתח למקרה חירום. הוא הרים את השטיחון שהיה מול הדלת, מוציא את המפתח בחיוך קטן. הוא הכניס את המפתח למנעול ופתח את דלת הבית, נכנס לתוך הבית ומסמן לטום להיכנס.
אוקיי, כנראה שזה לא היה תיזמון טוב. "א.." טום נכנס אחריי ביל בהיסוס, חוקר את הבית במבטו.
ביל סרק את הבית במבטו, מכווץ את מצחו, כל האורות בבית היו כבויים ולפי זה הוא הבין לבד שאימו לא נמצאת בבית. הוא משך בכתפיו, "בטח היא הלכה לסידורים או מצאה עבודה סוף סוף" הוא גיחך וסגר אחרי טום את דלת הבית, "היא בטח תבוא עוד מעט. רוצה לשתות משהו בינתיים?" הוא שאל אותו בעודו מתקדם אל המטבח.
טום חייך לעצמו, הולך אחריי ביל עד שהגיע למבטח. הוא סובב את ביל אליו, מרים אותו ומושיב אותו על השולחן שהיה באמצע המטבח, נצמד אליו.
ביל נאנק ונשך את שפתו התחתונה, זה היה צעד לא צפוי ופתאומי לגמרי אבל כל כך מחרמן... הוא כרך את ידיו סביב צווארו של טום, מרים את רגליו ומצמיד אותם לאחורי רגליו של טום, גורם לו להיצמד למפשעתו.
טום נאנח בשקט כשביל הצמיד אותו אליו, מצמיד את שפתיו לשלו, גורם לביל לפתוח את פיו באיטיות, עושה כמוהו ודוחף את לשונו, משלב אותה יחד עם זו של ביל.
ביל פלט אנחה שקטה, מושך את עצמו מעט לאחור על השולחן ומושך את טום תוך כדי, גורם לו לרכון לעברו, משחק בלשונו של טום.
טום נאנח כנגד שפתיו, כמעט ועולה על השולחן ועל ביל. הוא הוריד את ידיו מפניו של ביל, ממקם אותם על גבו של ביל, רוכן אליו ומושך אותו צמוד כמה שרק יכל, גורם לו להרגיש את זקפתו. הוא ליטף בעדינות את גבו של ביל מתחת לחולצה הקטנה שלו, לא מתנתק ממנו לרגע.
ביל גנח, יורד עם ידיו אל חזהו של טום, מעמיק את הנשיקה שהפכה ללוהטת מרגע לרגע, מלטף את בטנו של טום מתחת לחולצתו הרחבה.
טום רק המשיך ללטף את גופו של ביל, משחק עם לשונו בפיו, מעמיק את הנשיקה, גורם לה להיות לוהטת עוד יותר, אם זה היה אפשרי בכלל.
כחכוח גרון נשמע מהצד. השתיים אפילו לא שמעו את הדלת, ובטח שלא שמעו שמישהו נכנס הביתה.
ביל התנתק מטום ופער את עיניו כשראה את אמא שלו בפתח המטבח. הוא מיהר לרדת מהשולחן כשסומק עז מתפשט על לחייו, נעמד לצד טום, "היי..".
"היי" אמו של ביל מלמלה בשקט, מסתכלת על טום במבט חוקר. טוב, העובדה שכשביל היה בבית הוא היה עם בחור מזדמן כלשהו לא הייתה חדשה לה, אבל ממתי בדיוק ביל מגיע הביתה? הוא שהוא נרשם לפנימייה החדשה הוא אמר בבירור שהוא לא מתכוון לבקר.
"אמ.. באתי.. באנו לבקר.." ביל כיווץ את מצחו, נראה ממש נבוך ולחוץ. ברגע שהוא בא לומר עוד משהו הוא הבחין באביו שנכנס למטבח גם כן, מרים את גבותיו בהפתעה כשהבחין בבנו עומד במטבח יחד עם עוד בחור אחד.

ביל פער את עיניו, מה לעזאזל אבא שלו עושה כאן?! הם לא נפרדו או משהו כזה?! לעזאזל! הוא קפא במקומו, נושך את שפתיו בחוזקה, "מ.. מה... מה אתה עושה כאן..?".

טום נשך את שפתו, מניח שזה אביו של ביל. הוא ליטף את גבו של ביל בתנועות מעגליות מאחור, לא מוציא מילה. התחושה שזה לא היה תיזמון טוב במיוחד רק גדלה.
"ביל, אנחנו.. ביחד" אמו מלמלה. היא ציפתה שתהיה לה הזדמנות אחרת לספר לו את זה, לא כאן ולא עכשיו, לא ככה, זה היה ממש לא מתאים, היא אפילו לא ידעה מה לעשות או להגיד.
ביל מצמץ בעפעפיו כמה פעמים, הם חזרו? מה לעזאזל? מתי הם הספיקו? למה? כל כך הרבה שאלות... הוא פשוט לא ידע מה להגיד. הוא היה המום מידי.

אביו של ביל סרק את ביל במבטו, מגחך בזלזול ומעביר את מבטו אל הבחור שעמד לצידו. הוא משך בכתפיו, "חזרנו. אנחנו רוצים להיות ביחד. מה הבעיה כאן?".

"ש-שום בעיה..." ביל בקושי מלמל, לא מבין למה הוא מדבר אליו בכלל, אחרי כל מה שקרה...

"נהדר" אביו הסתכל עליו במבט חוקר. ביל לגמרי השתנה מאז הפעם האחרונה שהוא ראה אותו. טוב, הפעם האחרונה הייתה כשהוא היה בערך בן 15, ברור שמשהו בו היה חייב להשתנות. אבל לזה הוא לא ציפה. "מה זה כל האיפור הזה? אתה  נראה כמו זונה".
ביל בלע את רוקו בקשיחות, הוא אפילו לא הופתע מדבריו של אביו. הוא היה רגיל לזה... תמיד הוא היה מתנהג אליו ככה ומדבר אליו ככה. וזה כל כך פגע בו... אבא שלו אפילו לא חשב שטום בעצם חבר שלו.
אביו גלגל את עיניו כשהוא לא קיבל תשובה, "תראה מה נהיית" הוא מלמל, מניד בראשו.
טום מיהר להחזיק בידו של ביל, עדיין לא מעיז להוציא מילה מפיו, רק מחזיק את ידו של ביל כמה שיותר חזק להראות שבכל זאת הוא שם בשבילו. לעזאזל, הוא הבטיח.
"מה נהייתי?" ביל החליט לענות לאביו, מה הוא יכול לעשות לו עכשיו? הוא לא ירביץ לו! טום כאן... שומר עליו... לא?

אימו של ביל, סימון, רק שתקה, משפילה את מבטה.

אביו גיחך. מי זה הילד הזה שאיתו בכלל? מה הוא עושה פה? "תסתכל על עצמך במראה, אולי תבין".
"א... טוב, שיהיה.." ביל השפיל את מבטו ותפס בידו של טום חזק יותר, מושך אותו אל מחוץ למטבח ולכיוון המדרגות, עולה איתו במהירות לקומה שנייה ומושך אותו לחדר האמבטיה.
אביו כיווץ את גבותיו, "ראית איך הוא מחזיק לו את היד?" הוא שאל את סימון.
"זה כלום גורדון" היא חייכה חיוך קטנטן, דיי מאולץ, לא אומרת מילה על מה שראתה במטבח קודם.
ביל משך את טום אל תוך חדר האמבטיה, סוגר את הדלת אחריו ומצמיד את טום לדלת, נצמד אליו ומנשק את שפתיו בחוזקה.

טום הופתע, הוא בהחלט לא ציפה לצעד הזה מביל. לא ברגע זה לפחות. אך כמובן שהוא לא חשב אפילו על להתנתק ממנו, במקום זה פותח את פיו ודוחף בחוצפה את לשונו פנימה.
ביל נאנח והתנתק משפתיו של טום, תופס בפניו, מלטף אותו ברכות, "אל תתייחס לאבא שלי... אני רגיל.. הוא ממש בהמה..".

"אני לא מתייחס.." טום מלמל, ביל לא נראה מאושר והוא הרגיש אשם. "מצטער.. לא היינו צריכים לבוא, כנראה, לא יום טוב..".
"אתה לא אשם, טומי..." ביל נאנח, הוא לא רצה שטום יחשוב שהוא אשם. "בייבי... זה בסדר, אני רגיל ל'מחמאות' האלה..".
"אתה לא אמור להיות" טום נאנח, למה ביל פשוט נותן לו להמשיך ככה? "זאת כן. הייתי צריך לדעת שלא צריך לבוא לפה למרות הכל, חשבתי שלהכיר את אמא שלך יהיה טוב.. אני מטומטם".
"אבל אני כן. זה היה גרוע יותר פעם" ביל משך בכתפיו, "אתה מטומטם שאני מאוהב בו בטירוף, טוב?" הוא חייך חיוך רחב, נושק לשפתיו של טום בחוזקה.
טום נאנח כנד שפתיו של ביל, לא מתנתק אך לא מעמיק את הנשיקה.
ביל התנתק משפתיו של טום בחיוך קטן ותפס בקצוות חולצתו, מושך את החולצה כלפי מעלה ומוריד אותה ממנו לגמרי, זורק על רצפת חדר האמבטיה ומלקק את שפתיו כשפלג גופו העליון של טום נחשף לפניו.
טום חייך אל ביל, תופס אותו ממותניו, מעט באגרסיביות, ומקרב אליו, "הו, אתה רוצה..-" ביל קטע את טום בכך שהדביק את שפתיו לשלו בחוזקה, מניח את ידיו על כתפיו.
טום התנתק מביל וגיחך, "כי מה שרציתי לומר היה.." הוא הצמיד את שפתיו בחזרה לאלו של ביל, עוצם את עיניו.
ביל נאנח מבין שפתיו של טום, שולח את ידיו לחגורתו, פותח אותה וזורק אותה על הרצפה, עובר לפתוח את רוכסן מכנסיו.
טום פלט גניחה שקטה מבין שפתיו, מפריד את שפתיהם ועובר למצוץ את שפתו התחתונה של ביל בחוזקה.
"ממ.." ביל השתדל לגנוח כמה שיותר בשקט, מתנתק מטום לרגע ומוריד את מכנסיו ממנו, נותן לו לבעוט אותם הצידה. הוא עבר להוריד מעצמו את חולצתו הקטנה, מעיף גם אותה על הרצפה.
"תן לי" טום סובב את ביל כך שגבו יהיה מופנה לקיר, מחזיק את ידיו של ביל צמודות לקיר גם כן. ידיו של טום עבדו במהירות על מכנסו של ביל, קודם כל מוריד את החגורה במהירות ואז פותח את הכפתורים ולבסוף את הרוכסן.
ביל חייך אל טום, מתנשף, נותן לו להוריד ממנו את מכנסיו. הוא הוריד מעצמו את הבוקסר במהירות ורץ לעבר האמבטיה, מתיישב על השיש הקר שהקיף אותה ולוקח את הדוש לידו, פותח את זרם המים ומסמן לטום שלא הבין מה הוא עושה להתקרב אליו. טום כמובן הקשיב לו והתקרב לעברו אבל ביל רק צחקק במן ערמומיות והרים את הדוש לכיוון פניו של טום שעוד היה עם בוקסר, משפריץ עליו זרם של מים קרים.

"הו אלוהים" טום הצליח לקחת את הדוש מידו של ביל ולכוון אותו לרצפה שמיד הוצפה במים, לא שאחד מהם שם לב לזה בכלל. "אתה לא נורמלי!" טום ירק מים, מנגב את פניו עם ידיו.
ביל פרץ בצחוק מתגלגל, תופס בבטנו, "הו גאד טומי!" הוא ניסה להשתלט על עצמו ללא כל הצלחה. לבסוף הוא נרגע מעט והתנשף, חיוך רחב פרוש על שפתיו, "ממ.. אופס.. טעות שלי.." הוא חייך חיוך ערמומי.
טום הרים את גבותיו בהפתעה, "הו, ככה?" הוא שאל, מגחך בזלזול, "אני יראה לך מה זה!" הוא כיוון את הדוש אל ביל, גורם לו להירטב כולו תוך שניות ספורות.
ביל פער את עיניו, "חתיכת בהמה!" הוא צווח, "טוב, לפחות אני ערום!" הוא חייך חיוך מרוצה, חורץ את לשונו.
טום לא יכל לעצור את עצמו מלפרוץ בצחוק כשביל צווח כמו בחורה. מבטו של טום מיד נתפס על עגיל המתכת בלשונו של ביל, הוא תהה איך הוא לא שם לב לזה מקודם, זאת אומרת, כמובן שהוא הרגיש אותו בכל פעם שלשונותיהם התחככו או שלשונו של ביל הייתה על עורו, אבל הוא פשוט לא התייחס לזה בצורה הזאת.
ביל צחקק כשראה שטום הסתכל עליו במבט מוזר, "הו.. אתה בוחן את העגיל הסקסי שלי?" הוא חייך אליו והחל לשחק בעגיל המתכתי שלו, אפילו לא מתכוון לנסות לפתות את טום אך כמובן שהוא הצליח.
טום התקרב מעט, מתיישב לצידו של ביל וללא שום אזהרה מוקדמת תופס את לשונו עם שיניו, בעדינות, נושך אותה.
ביל לא יכל לעצור את עצמו מלפלוט גניחה ממש קולנית עד שהוא היה בטוח שכל הבית שמע.

ביל אכן צדק, אביו של ביל שישב בסלון יחד עם אימו, פער את עיניו כששמע את הגניחה ההיא, "את שמעת את זה?" הוא הפנה את מבטו החושד אל סימון.
סימון מיד הפנתה מבט אליו, "את מה?" היא כן הבינה על מה הוא מדבר אך ניסתה רק לעזור לביל, עד כמה שלפחות יכלה.
"לא משנה.." גורדון רק הניד בראשו, יודע שכשבנו ירד הוא הולך לברר מה זה היה.

טום וביל ירדו בחזרה לקומה הראשונה, על הפנים של השתיים פרוס חיוך ענק והם אוחזים ידיים.
גורדון חקר את השניים במבטו, נעמד על רגליו ומתקדם לעברם, תוקע בביל מבט חשדני במיוחד, "מה זה היה הגניחה ההיא ששמעתי?" הוא הרים גבה, "ושתדע לך שזה לא מוצא חן בעיניי שאתה עולה להתקלח עם אנשים".

ביל גלגל את עיניו, "אבא, הוא פאקינג חבר שלי!" הוא התעצבן ונאנח בתסכול.

"חבר?" אביו כמעט ונחנק. "הו גאד אתה מתכוון חבר.. חבר?" הוא תקע בו מבט, "ידעת על זה משהו?" הוא הפנה את מבטו הכועס אל סימון שמיד הנידה לשלילה, מעדיפה אפילו לא להזכיר את מה שראתה מקודם במטבח.
ביל נאנח, נצמד אל טום מעט יותר, מה הוא אמור לעשות עכשיו?

גורדון החזיר את מבטו המזלזל אל ביל, "עכשיו תקשיב לי ותקשיב לי טוב. אני לא מוכן שתביא לפה את החברים שלך, אני לא מוכן שתתנהג כמו איזה שרמוטה, אתה אמור להיות גבר! אתה מגעיל אותי! אתה גר איתי בבית הזה עכשיו ואני לא מתכוון לתת לך להמשיך בזה. אני לא רוצה לראות פה אף אחד מהחברים שלך פה יותר בחיים, מבין? אם אתה רק תביא לפה מישהו.." הוא הפנה מבט זועם אל טום, "זה יגמר רע ביל, אתה שומע? לא חינכתי אותך בשביל שתהיה פאקינג גיי! איכס, תראי מה זה?! זה הבן שלך! לא יכולת לדאוג לו יותר טוב?" הוא הפנה את מבטו לסימון. "עכשיו, מרגע זה אני זה שמחליט פה, אם אני רק ישמע שנפגשת איתו שוב, או עם כל אחד אחר, אם אני רק ישמע דבר כזה ביל! אני מעיף אותך מהפנימייה הזאת ואתה תלמד בעצמך בבית! אם לא תקשיב לי.. אתה מוזמן לקחת את הדברים שלך ולעוף לגור ברחוב, גם ככה אתה מתנהג כמו זונה, יתאים לך".
ביל מצמץ בעפעפיו כמה פעמים, אחיזתו בידו של טום נהייתה רפויה מעט והדמעות מילאו את עיניו החומות שקודם לכן היה אפשר לראות בהן אושר. עכשיו זה היה רק... כאב, כעס, שנאה עזה כל כך. הוא לא ידע מה לומר או לעשות באותו הרגע. הוא פשוט קפא במקומו.

טום רצה להרוג את עצמו באותו רגע. ברגע שביל היה זקוק לו יותר מכל הוא פשוט לא יודע מה לעשות. מפשל. לעזאזל, הוא שנא את המצב הזה. שנא את זה שאין לו שום דבר לעשות או לומר. "א.." הוא פתח את פיו ואביו של ביל מיד ירה אליו מבט מאיים והוא לא יכל לשקר. הוא פחד. "אני חושב שכדאי שאני אלך.." טום מלמל בשקט, כמעט ללא קול, אבל מספיק בשביל שישמעו אותו. אביו של ביל חייך אליו, מנופף לשלום וטום מיהר לעזוב את האחיזה בידו של ביל לגמרי, לא מעז להסתכל עליו אפילו והלך משם בצעדים מהירים כשראשו מורכן לרצפה.

ביל לא הגיע לבית הספר כבר שבוע מאז אותו ערב. טום לא ידע מה לחשוב. למען האמת, הוא בקושי חשב על משהו. הוא פשוט הרגיש אשם. זה היה כ"כ איום. כל יום הוא רק שנא את עצמו יותר, המחשבה שהוא דביל מטומטם מתחזקת, הוא פשוט זרק את ביל לבדו שם, איזה מין חבר הוא לעזאזל? הוא ידע שהמצב עם ביל לא יכול להישאר מושלם לנצח, אבל הוא לא ציפה לזה. לא לזה. הוא רצה לסדר את זה, יותר מהכל, אבל הוא פשוט לא ידע איך, היה נראה לו שלבקר את ביל יהיה יותר מידי ושאבא שלו יעיף אותו משם בצורה.. לא נעימה. אם הוא בכלל ייתן לו לראות אותו. ואם ביל בכלל לא ירצה לראות אותו? לעזאזל, טום הרגיש נורא. הייתה לו בחילה נוראית. הוא דאג לביל יותר מתמיד ורצה לוודא שהכל בסדר איתו אבל.. פחד? יופי, עוד יותר טיפשי מצידו, טום הניד בראשו, הוא לא יכול פשוט להמשיך ככה, להתנהג כאילו כלום לא קרה. כמובן שכולם בבית ספר שאלו אותו איפה ביל ואז כשראו את המצב של טום.. שאלו מה איתו, מה קורה לו, חשבו שהוא וביל נפרדו. הם נפרדו? הו אלוהים. זה לא יכול לקרות. טום.. הוא.. אהב אותו. הוא לא יכול לאבד אותו בגלל הטעות הטיפשית שלו שהוא כ"כ מצטער עלייה. הוא הרים את ראשו, מסתכל על העשן מהסיגריה שלו, נאנח, הוא בקושי נכנס לשיעור כלשהו בזמן האחרון, תמיד מוצא את עצמו יושב איפשהו ופורק את כל התסכול שלו על סיגריות, לא שזה עזר, התסכול פשוט סירב לעזוב אותו. אבל.. זה פשוט לא יכול להמשיך ככה, הוא טעה, ועכשיו הוא צריך לתקן הכל. טום החליט שהוא יעשה את זה. הלילה.

וכמו שטום תכנן, זה היה פשוט יותר מתמיד, להתגנב מבית הספר בלילה לא היה פשוט אבל.. טום פשוט הכיר את הדרכים הטובות ביותר, איפה איך ומתי הוא יכול ללכת ולא היה לו ספק שהוא לא יצליח בזה.
הוא נכנס לקאדילק שלו, תוך דקות ספורות כבר מוצא את עצמו מחוץ לאוטו, מול דלת הבית של ביל, מחפש דרך להיכנס בלי להרעיש יותר מידי. לבסוף הוא נזכר במפתח שביל הוציא, לוקח אותו ממתחת לשטיח במהירות ומסובב בדלת בעדינות. הוא עלה במדרגות בזהירות לעבר החדר של ביל, הוא הרגיש לגמרי חופשי לשוטט בבית באמצע הלילה. הוא נכנס, מביט על ביל שישן על המיטה עם חיוך קטנטן על פניו וההרגשה של טום מיד נהייתה טובה יותר. ביל בסדר. הוא התקדם לעברו, מתיישב מול המיטה על ברכיו, צופה בביל ישן למשך כמה דקות ארוכות עד שביל זז והסתובב על צידו השני וטום החליט לא להעיר אותו. הוא נשק לראשו, עוצם את עיניו ומתענג על הריח המושלם של שיערו השחור והארוך.

זה לא שאני רוצה לסגור את הבלוג הזה, אני נהנת. אני פשוט מרגישה לבד><