פעם אהבתי סופרים כיום אני דיי מתעבת אוכל
זה נוצר בנימה מצחיקה אבל אהבתי ללכת עם אמא בערבים לשם
בתחילה בעודי קטנטנה ויכולה להכנס אל תוך המושב הלא נוח בעליל הזה של העגלה שמשמש כיום למקום לפפסי מקס שאני מסיימת בלי מעצור
אהבתי פשוט לשבת ולקחת דברים שאני מגיעה אליהם גם אם זה פפריקה אדומה או שוקלד חרובים, זה בכלל לא היה משנה אפילו הקלוריות שמתנוססות בתוך לא היו משנות דבר
מאוחר יותר כשקצת התבגרתי אהבתי לנסות לסחוב בעצמי את העגלה כמו גיבור גם אם זה לא משהו נשי, זה לא היה אכפת
הייתי אוהבת לרוץ עם העגלה ולהחליק גם אם לבסוף זה גרם צחוק מטרוף מיצידי וביוש חזק מצד אימי, כי זה גרם למפולת של קרטוני חלב, כמובן לפני שהגיעו לעגלה כי אז היא כבר הייתה כבדה ולא יכולתי להנות איתה
בעודי גודלת וגודלת ואהבתי לסופר עדיין קיימת , התחלתי ללכת קבוע לחוג התעמלות קרקע בוא נהנתי כל כך ולמדתי לעשות גלגלונים ועמידות ידים שבהם הייתי יכולה רק להתגאות ! הייתי אוהבת ללכת אחרי החוג בערב עם אמא לסופר , רק אני יכולתי להנות מריצפה חלקלה ומסדרונות קטנים בכדאי להראות את כישורי ההתעמלות שלי, אמא תמיד אמרה לי שמסוכן פה אבל כלא מקשיבנית אחיותית לא נהגתי לעשות כדבריה או להקשיב להזארתה .
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
זאת שחושבת אחרת