אין מילים
אך יש עצב רב
יש כאב שלא נפתר
ואני בוכה
בשקט כאשר לא רואים
ולא מבינה
איך זה הגיעה למצב זה וכה התדרדר
אני רוצה להיות כמוהם
הקנא שעוברת ומכלכלת
אך כניראה שאצלי משהו השתבש.
אני כבר לא יודעת אם אני חזקה
או לא יודעת להתמודד עם החברה והאנשים המקיפים אותי
אני לא יודעת אם אני באמת נגד או שזה סתם רחמים של אי הפנמת הכישלון
אולי רחמים שבעבר הצלחתי , אך כיום הניצחון קצת צעד רחוק מידי
אני באמת מבולבלת מכל הכיוונים הראש שלי נכנס וצבר ידע על זה קצת יותר מידי
ההעתעסקות המחפירה והמגעילה בדבר הזה כבר שיגעה אותי והפכה אותי למי שאני לא
למי שעצוב לי להיות .