התקדמנו לאבר מקום חשוך
הוא לפני ואני עוקבת אחרי צעדיו
הוא מראה לי את המקום ומסתובב
ובכך אני יכולה לעקוף אותו
הוא סותם את האוזנים עם ידיו וטוען שהוא לא שומע
הוא מתחשב ואומר שזה בסדר
אנחנו קצת מדברים וקצת שותקים
הוא מדביק לי נשיקה ומסתובב
אני ידעתי שזה יבוא
אני מחבקת אותו ואומרת שנחזור לכולם
למרות שאני כל כך רוצה להשאר
אנחנו מתחילים להתנשק שוב
אבל אני מרפה לוקחת לו את היד ומתקדמת
אני רוצה להשאר והוא יודע את זה
אני כבר כמעט הגעתי לכולם והוא מושך אותי אחורנית
אני מריחה את הריח שלו ורוצה להשאר
הוא גם אומר לי שהוא יודע שאני רוצה והוא לא מבין למה אנחנו חוזרים
גם אני לא
שנינו חוזרים לכולם, אבל במשך הערב הוא מחזיק לי את היד ומלתף את הירך
בדיוק כמו שאני אוהבת .
אני לא יודעת למה רציתי לחזור
הרי באמת שרציתי להשאר
מעניין אותי מה הוא חושב
הוא מנשק מדהים .
חוץ מי זה שלא בא לי לחזור מחר לשגרה .
תמיד בשיחות איתו אני רואה בן אדם חכם ומצליח שנהנה מהחיים
אני אוהבת את הטיפוסים האלה
הוא שאל אותי מה מדליק אותי ואמרתי את ההפך ממנו
אז הוא היה עצוב
אבל גם מה שהוא אמר חלק חסר בי .
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
זאת שחושבת אחרת