אני חושבת שרק אחרי כמעט שנה אני יכולה להגיד שעקלתי את מה שקרה בטיול
חזרתי לארץ ומיצמצמתי, לרגע חשבתי שזה היה חלום .
אני זוכרת כשהם הגיעו לארץ בתוך כל העומס של הלימודים ששקענו בוא החלטנו לקחת הפסקה ולארח אותם
אני זוכרת אותה, גבוהה לבנה רזה מאוד עם שיער בלונדיני טבעי שבארץ לא פוגשים, והיא סוחבת מעליה את התיק הגדול הקשור בחזה
איתה הגיע החברה הטובה שלה וכל המשלחת, והיא נמוכה ממנה בקמה קומות עם שיער קצר קצר וגם היא עם התיק הקשור בחזה
נשארנו אחרונות מחכות למונית שתיקח אותנו לבית המארח שזה אנחנו, פיניתי בשבילה אתה החדר שלי מכיוון שהוא הכי גדול ויפה בבית.
חיכיתי לראות את המזוודה שלה, להציע לה עזרה, אבל לא הן הגיעו רק עם התיק, התיק שקשור בחזה .
טילנו בארץ והרגשנו שיכות אחד לשני, לאנשים ממקום אחר, זאת הייתה התנתקות וריגוש שהייתי צריכה אותו באותו הזמן וחויה לכל החיים .
אני זוכרת שנחתנו אצלהם,אני זוכרת את ריח האויר השונה וכל הירוק לאן שאתה לא מפנה את המבט,
אני זוכרת אותי עם המזוודה הגדולה הורודה, עם תיק הצד והנעליים העירוניות .
אני זוכרת את הטיולים, אני זוכרת את הכיף את השיחות את הערבים, אני פחות זוכרת איפה היינו אלה רק מתמונות שלא הפסקנו לצלם.
אני גם זוכרת את כאבי הראש, את הפינוק שבידעבד יכולתי יותר לפתוח את הראש
אני מאוד נהנתי מהתרבות של הנערים שפגשנו, הפשטות, השיחות העמוקות, ראית העולם מהמבט שלהם, המקום בוא הם מתגוררים .
מה שהייתי עושה אחרת הייתי מוותרת על הנעליים העירוניות ונועלת את הנעליים המביאות לי אויר לנשימה כמה פעמיים בשבוע נעליי הריצה
והייתי מותרת על תיק הצד שהכביד עלי במהלך הטיולים .
באותה מחשבה אני פשוט יכולה להגיד שהמקום בוא אני גרה מאוד חומרי והעיסוק אחרי מודל היופי מסתובב פה בקצב מסחרר
אני לא אומרת שאני לא פוגשת בכל תקופה בחיים שלי אנשים מדהימים, שאני מאוד אוהבת להיות איתם שיש בהם עומק ואפשר ליצור איתם שיח נהדר.
ואני לא אשקר שאני לא אוהבת להיות מטופחת ומפונקת .
אבל הייתי רוצה לחיות אחרת, במקום אחר
מקום יותר פשוט עם יותר אויר, עם ירוק ועם מים, להסתובב עם תיק גדול שקשור בחזה, עם נעלי הליכה
אני חושבת שבטיול הגדול אני ארצה לסוע להודו, המקום הזה מושח אותי מרגע לרגע .
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
זאת שחושבת אחרת