בוקר טוב .
בשעות של 4-6 לא הצלחתי להרדם , התחרפנתי ממחשבות , הפכתי אפילו את הכרית בגלל שהיא כ"כ רטובה מדמעותיי .
היום חבר שלי בא אליי .
האמת ?
אינלי חשק .
לפעמים בא לי שיהיה איתי תמיד כל הזמן איתי , קשה בגלל שהוא רחוק .
ולפעמים פשוט לא בא לי לראות אותו .
לא בא לי , לא שאני לא אוהבת אותו , פשוט לא בא לי ... לא יודעת למה .
פעם סבא שלי , שהוא לדעתי הבן אדם הכי יקר לי בעולם והכי חכם שאני מכירה ,
אמר לי :
" תמיד תראי את הצד הטוב שברע "
קראתי אפילו לבלוג השני שלי ככה , רק כשפתחתי אותו .
"לראות רק את הצד הטוב שברע"
כמובן , שאף פעם לא הצלחתי לראות .
אומרים שרק אנשים דגולים יכולים לראות את הצד הזה ,
תמיד חיפשתי ולא מצאתי .
על מי אני עובדת ? ברור שמצאתי , אבל זה לא היה מספיק טוב בשבילי .
אני זוכרת את הפעם הראשונה שחיפשתי את הצד הטוב של משהו ,
כשעליתי כל גדר וכל השפה שלי נפתחה .
חיפשתי את הצד הטוב של זה . מה הוא ? שתיהיה לי צלקת מכוערת (שיש לי עד עכשיו , מזל שיש מייקאפ, פודרה)
האמת , שמצאתי באותו הרגע . ילדה בת 3 .
מאז אותו הרגע אני לא מפחדת מכאב .
הייתה עוד פעם משמעותית בשבילי .
כשטבעתי בתוך נחל בצפון .
הייתי אז בת 4-5 ? קפצתי פשוט לנחל וגיליתי שהם לא רדודים כפי שחשבתי , והתחלתי לטבוע .
אבא שלי כמובן הציל אותי , אבל באותה דקה חשבתי אני מתה .
התחלתי לחשוב מה יהיה טוב בזה ?
אז מה , ככה למדתי לשחות ,
וככה גיליתי מה זה מוות .
כשבן דוד שלי נפטר חיפשתי משהו טוב בזה , היה קשה אך מצאתי ,
יהיה לי פחות קשה להתמודד עם מוות הלאה .
אף על פי ששפתיי הרועדות עד עכשיו כל פעם שמזכירים את שמו וכ"כ קשה לי בלעדייו ,
אבל בזכות זה אני חזקה .
אף פעם לא הסתפקתי בדברים האלה , חיפשתי יותר גדולים , יותר מספקים איך שאומרים ,
אך ... לא מצאתי ...
ואתם ?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
