אני מצויה ביער, היער ירוק עד ,גווני הירוק ממלאים אותי, תפרחות של פרחים צהובים ואדומים ממלאים כשטיח את המרחב הצמוד לאדמה, האוויר נעים ואני משוטטת ביער עד שמגיע לקרחת יער מוארת מקרני השמש.במרכז מצויה באר מפוארת וגדולה, אני מתבוננת פנימה ונדמה שאין סוף לעומקים...
במקום דלי מונח על שרשראות ספסל רחב ואני נכנסת ומתיישבת עליו.
יורדת למעמקי הבאר, האור שלי מאיר את הבאר באור צבעוני כמו מנסרת צבע , קשת של צבעים צובעים את קירות הבאר.
אני יורדת לאט ובבטחה למעמקים עד שמגיע לקרקעית. בקרקעית זורמים להם מים, אני יורדת מהספסל ומשכשכת במים שנעימים כל כך ומלטפים את גופי. מתוך המים יוצאת דמות אמורפית בתחילה ולאט לאט היא מקבלת צורה, אישה עם שער לבן, לבושה לבן והיא מוארת ומפיצה אור כזרקורים סביבה. היא מתקרבת אלי , רכה היא ועוטפת מעצם היותה.
אני מזמינה אותה לשבת עמי בתוך המים המלטפים , היא מחבקת אותי ומביטה אל תוך עיני, עיניה ירוקות וצלולות ומביעות הן אהבה טהורה,
אני מתמוגגת מהמפגש. אני מבקשת ממנה להתחבר אלי, שהתקשורת בינינו תהיה צלולה וטהורה כעיניה וכליבה.
היא מחייכת אלי, ובקול רך וענוג מספרת לי שהחיבור מתקיים ועלי רק להאמין בו- באותו חיבור מתבקש.
אני מזמינה אותה לשבת איתי על הספסל ולעלות איתי לקרקע המציאות, היא מתיישבת לידי מחבקת אותי, אני מניחה עליה את ראשי ולרגע קט נרדמת, מטמיע את החוויה בתוכי.
אני מבקשת לעלות ובאחת השרשראות מתחילות לנוע , מעלות אותנו מעלה לפתח הבאר, הדרך למעלה מוצפת אור , הצבעוניות שלי והטוהר שלה חוברים לאור קסום במיוחד שמצייר על קירות הבאר פאר שלא הכרתי מעולם.
אנחנו יוצאות מפתח הבאר ואני מבקשת להתחבר אליה על מנת נהפוך לישות אחת.
מבקשת להפוך לאותה ישות נשית ורכה, מוארת ושמחה.
היא עוטפת אותי בגלימתה הלבנה ובאחת נטמעת בתוכי, אני מצטמררת בצמרמורות נעימות, כאילו והמרקם האנרגטי מסכרן את עצמו לכדי חיבור נאות.
אני והיא, היא ואני ממשיכים את הטיול ביער...
אני שמחה רכה ויותר אישה מאי פעם.
כינוי:
שירול
בבלוג זה
בכל הבלוגים
