החלטתי לעשות שינוי מהותי בחיים שלי ויחד איתו לעשות שינוי מהותי בבלוג.
התחלתי לצאת עם גברים [וכרגע יש לי מזה שבעיים איש קבע לצידי].
חזרתי לעשן.
התחלתי להתנהג הרבה יותר נשי.
התחלתי להתלבש הרבה יותר נשי.
הכרתי ראסטאפרי אחד [עמית, המקסים.] ודיי נדלקתי על התורה הזאת.
אני לא הכי מאמינה בג'ה [או בכל שם אחר שתקראו לו/ה] אבל התורה עצמה של הראסטאפרים היא מדהימה בפני עצמה.
הבלוג הזה היה בעבר בליל של צרות, רגשות, מהירות, כעס, בכי, דיכאונות וכדומה.
כיום? אני מנסה כמה שיותר להירגע. לכוונן את המושב למצב חצי-שכיבה לנוח.
כרגע אני נשמעת כמו ילדת גאיה.
אני מניחה שאני חצי ילדת גאיה שכזאת.
אני נהנית ללכת יחפה, לשבת בטבע סתם ככה, לישון בים או בחורשות, להדליק מדורות באמצע הלילה ולחבק אנשים טובים.
אני באמת אוהבת את זה.
אך אני גם אוהבת מאוד מועדונים ומסיבות רועשות ואלכוהול כבד ומלונות וכדומה.
אני לא יודעת...
אולי זה סותר קצת?
אני רוצה לסיים בשיר של ה- Goo Goo Dolls
Iris
And I´d give up forever to touch you
´Cause I know that you feel me somehow
You´re the closest to heaven that I´ll ever be
And I don´t wanna go home right now
And all I can taste in this moment
And all I can breathe is your life
And sooner or later it´s over
I just don´t wanna miss you tonight
And I don´t want the world to see me
´Cause I don´t think that they´d understand
When everything´s made to be broken
I just want you to know who I am
And you can´t fight the tears that ain´t coming
Or the moments of truth in your lies
When everything feels like the movies
And you bleed just to know you´re alive.
And I don´t want the world to see me
´Cause I don´t think that they´d understand
When everything´s made to be broken
I just want you to know who I am
בוקר אור לכל הערים בשעות שכאלו...
אני הולכת לישון עכשיו...
לילה טוב.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
