אני לא חושבת שבחיים הגעתי למצב הזה.

פתאום אני עכשיו כותבת ואני שמה לב שאני כבר לא אוכלת כמו אנורקסית , כבר לא אוכלת כמו בולמית, כבר לא אוכלת כמו נערה רגילה , אני אוכלת כמו אחת עם אכילה כפייתית. 

הגעתי בדיוק למצב שלא רציתי להגיע אליו - חזירות תמידית

זה כל כך עצוב מה שעובר עלי עם האוכל . אני מרגישה את השומן חוזר וזה גורם לי לא רק לכאב פיזי אלא הרבה גם הרבה יותר נפשי .

אני סובלת פה ! תעזרו לי .

ראיתי לפני יומיי בערך את התוכנית בערוץ 8 - דנה ילדה אנורקטית ופשוט לא הבנתי איך היא הגיעה לזה בגיל 8!!!!!.

היא אמרה בשלב מסוים שכל יום היא אכלה 175 קלוריות מקסימום . ועכשיו יורד לי האסימום איך ילדה בת 8 הצליחה ואני לא ?

עכשיו בזכותה המקסימום שלי יהיה גם 175 .

חחייבת כוח רצון חייבת .