 לפעמים בא לי גם קצת,
אושר בקופסאות קטנות שאפשר לעמוד ברחוב ולחלק לכולם.
שיקנאו קצת, מה קרה. |
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
אפריל 2010
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | |
הבלוג חבר בטבעות: | 4/2010
תגידי לי את, איך אתה תמיד מוציא ממני את המילים הכי יפות, את הדמעות הכי מלוחות.. כבר חודשיים שלא כתבתי כלום, ז"א הרבה כלום כן יצא לי לכתוב, אבל לא משמעותי מספיק. והנה, שתי דק' שיחה, דווקא מהפשוטות שלנו, הרגילות האלה, שמלאות בכל כך הרבה כאב, ואני כבר ממררת בבכי על המקלדת. לא ברור על מי יותר, עלייך או עליי, ואולי בעצם לא עלייך ולא עליי, כי לשנינו דווקא בסדר כרגע, אולי פשוט על העלינו הזה שהתנדף לו אל השמיים הכחולים שתמיד שמרו עלינו מלמעלה, ביום בהיר אחד. ואולי בכלל סתם כי תמיד צריך משהו לבכות עליו, משהו להתגעגע. אפילו כשהכל מצויין.
| |
| כינוי:
rain queen בת: 35 תמונה |