לפעמים בא לי גם קצת,
אושר בקופסאות קטנות שאפשר לעמוד ברחוב ולחלק לכולם.
שיקנאו קצת, מה קרה. |
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יוני 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 6/2010
another summer day
יש לנו את כל הקטעים האלה, שתמיד רצינו אבל לא יצא, תמיד כמעט נגענו אבל החזקנו מעמד,
תמיד חשבתי שאתה קצת גדול עליי. ואז התחלת להתקרב ולא דחיתי, התחלת לגשש ולא הבנתי,
וכשכבר כן הבנתי, הלשון שלך הייתה עמוק בגרון שלי והמוזיקה סביבנו גרמה לראש שלי להשתחרר.
סליחה, להסתחרר. ואז התחלתי לחשוב שלמה לא, זה דווקא נשמע כאילו תמיד נועדנו, ואיזה
כייף זה שפתאום אתה כן בליגה שלי, והנה אנחנו יוצאים, ואתה שוב מנשק אותי, מלטף לי את
הצוואר ואנחנו מצחקקים מול הים כמו שני ילדים קטנים. ואני כבר רואה אותנו יחד, איך אני מסתדרת
עם אמא שלך ואיך אתה בא אלינו לארוחות שישי, איך שהעיניים שלך מתאימות לשיער שלי ואיזה
כייף. ואז אתה אומר שלא כדאי ושאתה לא בטוח, 'לא מוכן לקשר' אתה קורא לזה ואני מחייכת
בעצבות מולך במכונית חונה, ולא מבינה איך פתאום נעשיתי אני המתחננת, כשלפני יומיים בכלל
לא חשבתי עלייך ולא רציתי ממך כלום. בהתחלה עוד המשכת לשחק, לפלרטט איתי בחדרי חדרים
ולהתקשר בשעות הקטנות של הלילה כדי לשאול אם אני מתגעגעת. ואז מצאתי אותו, והתקרבנו, ואהבנו,
עדיין אוהבים, תודה לאל. וטוב לי כל כך. לאט לאט הפסקת להתקשר, אבל זכרתי שיש לנו את כל
הקטעים האלה, שלא תמיד יוצא ולא תמיד חייבים, אז זה בסדר. שכחתי אותך.
ועכשיו אתה אומר שאתה מתגעגע?.
אני עושה מכם טובים יותר ממה שאתם חושבים, יפים יותר ממראה שקרנית. ואז אני הולכת,
והכל מתפוצץ. כמו כישוף שפג תוקפו. לאו דווקא טוב, לאו דווקא רע. ובינינו, זה כבר לא תורך.
נ.ב.
שוב יש לי 15 גברברים חסונים ואני מרגישה הבחורה הכי ברת מזל בחצי הזה של הפלנטה. אפשר להאשים אותי?.
| |
|  כינוי:
rain queen בת: 35 תמונה |
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
