וזה מעצבן, אתה יודע?
מעליב, מטופש, מקולל, ארור, מכביד, מטריד, מתנשא, אידיוטי, חסר שחר, לא הוגן, לא הגיוני,
לא מוסרי, בלתי מתקבל על הדעת שאנחנו, כל המין האנושי הנאור, מחליף רגשות כאילו היו גרביים.
היום הוא אוהב ומחר יש כבר אחרת, אתמול היא הבטיחה ועכשיו היא קצת מתלבטת.
ואיך אנחנו מרשים לעצמנו בכלל, להגיד משהו ופתאום להתחרט?
לכתוב כל כך הרבה מילים נוטפות עונג ותשוקה ואחרי יומיים לגמגם ולחייך חיוך מתנצל.
מתי מישהו יבוא כבר וימציא את המכונה הגדולה הזו, שמחברת לבבות ומסירה מוסכמות, שתגיד לי
שהאהבה הפאקינג מושלמת שלי נמצאת באיזה כפר נחשל במערב יפן, ושהאישה שנועדה מלידה עבורך
מחכה לך כבר שנים בדירת שני חדרים בצפון טיבט. מתי היא תגיע כבר המכונה הזו, שתעזור לי להפסיק
לפחד כל כך. איך בכלל יודעים בלעדיה?..
פתאום אני מתגעגעת לגיל 18. עם כמה שיפוצים שהזיכרון הלא פנומנלי בעליל שלי עשה,
התקופה ההיא נראית לי כל כך מושלמת וחסרת דאגות בהשוואה לגיל 21.