אולי באמת אהבת אותי יותר פעם. אולי זה מסוג הרגעים האלה בקשר בהם מסתכלים אחורה במבט קצת מעורפל וחושבים

לעצמנו "אח, כמה כייף היה בהתחלה.." אני מנסה לשכנע את עצמי שגם אני מרגישה ככה, כמו שנראה שאתה מרגיש-

שגם לי היה טוב יותר אז, שגם בשבילי זאת תקופה 'לא-משהו', שגם לי לא מתחשק להגיד לך שאני אוהבת בכל פעם

מחדש כשאני עונה לטלפון. אבל בחיי, זה הרבה פחות פשוט משנדמה. כי האמת היא שטוב לי, חמים לי, נעים לצידך,

ואני מעדיפה את איך שעכשיו, כשאנחנו מכירים ומרגישים בנוח, מאשר את איך שהיה אז, כשרק גיששנו. אולי אחרי הכל,

בחיפושים שלך מצאת משהו שאתה לא אוהב, חשפת צדדים בי שאולי גורמים לך לחשוב פעמיים ושלוש.. אבל אני לא מרגישה

כך לגבייך, ולי באמת טוב איתך. עכשיו רק נותר לחכות לרגע בו אני אפסיק להרגיש אשמה בקשר לזה..