לפעמים כל מה שאני יכולה לחשוב עליו הוא איזה מזל שאהבת אותי אז,
כשהעיניים שלי היו כל כך עצומות וכבויות. איזה מזל שאהבת וככה נתת לי את
האפשרות הזאת לגלות כמה טוב שפתיים של מישהו אחר על שלי יכולות להרגיש.

בא לי לשרבט את השם שלך בפינה של הדף,
כדי שכל מי שחושב שמכיר אותי, יכיר גם אותך קצת.
אחרי הכל, מי אני בלעדיך?.

אולי אני עדיין טובה עם מילים, אפילו אם רק בעיניי.
הייתי צריכה קצת קנאה כדי להתאמץ, וזהו. עכשיו זה שוב זורם,
כמו בימים הטובים שבהם לא נירדמתי בלי להרגיש מלכת העולם לכמה רגעים.