איך שנמאס לי לשתוק לאנשים שחושבים שהם כאלה עמוקים ומעניינים, זה משהו.

לגחך לכם בפנים מתחשק לי. סתם כדי לראות אתכם מתקפלים בפינה עם האמת הגדולה

והמכוערת- כולכם אותו הדבר. כולנו, בעצם, שלא תחשבו שאני מי-יודע-מה. אותו חרא, בקיצור.

והביצה הגדולה הזאת כאן גם כן, גם ההוא וגם הזה ואני כבר עם רגל בחוץ, קצת מנסה

עדיין לגרור אותך אחריי אבל אתה יותר מדי נהנה. נו, שיהיה. אני אחכה לך על הספסל

ואמשיך להסתכל מזווית העין לצקצק.