הצרה היא שבחורות גבוהות תמיד יאהבו בחורים גבוהים, אבל בחורים גבוהים...

וול, זה כבר סיפור אחר. אחד מעדיף שהיא תגיע 'בדיוק לאיפה שצריך', אחד סתם

רוצה להרגיש 'גבר' אז זה מוזר שהבחורה מגיעה לו מעל לכתף. כשעוברים ברחוב,

בחורה גבוהה תסובב את הראש אחרי בחור גבוה (תלוי בעוד פרמטרים, כמובן..)

אבל בחור גבוה לא תמיד יתרשם מבחורה גבוהה. לבחורות נמוכות אין מד לגובה.

כמה פעמים כבר יצא לי לשמוע "וואו, והוא כל כך גבוה, גבוה ממני בראש!" על

בחורים שהם 1.70 בקושי. בחורות גבוהות תמיד ידעו בדיוק מה הגובה שלו, וגם

כמה מהותי ההבדל הזה בין 1.80 ל1.85. וזה יותר עמוק מעולם הבנים-בנות.

אפילו בין נשים אחרות, בחורה גבוהה תמיד תרגיש קצת לא במקום. לא חשוב

כמה היא רזה או 'ממוצעת', היא תמיד תרגיש הכי 'גדולה'. ובשביל בחורה להרגיש

'הכי גדולה' זה אף פעם לא דבר טוב, בלשון המעטה. בחורות נמוכות לא יבינו את

זה. הן, בניגוד אלינו, אפילו אם הן באמת הכי 'גדולות', לא מרגישות מגושמות, הן

הרי עדיין מגיעות לגבר שלהן עד לכתף אז הן עדיין נשיות ומושכות. זה קשה לאישה

להרגיש מגושמת. לא סתם הקפתי את עצמי בידידים בימים עברו.. בינינו, הרבה

יותר קל למצוא גברים בגובה 1.75 מאשר נשים (למרות שבישראל גם 1.75

לגבר נהפך לדרישה מוגזמת).. אין מאושרת ממני כשאני רואה עוד בחורה גבוהה

ברחוב, המבט יורד אוטומטית לנעליים וברגע שנעשה וידוא ה"הו, אין עקבים"

אפשר לנשום לרווחה. לא מזמן הכרתי את הבחורה הכי גבוהה שהכרתי בחיי,

שגבוהה ממני רק בכמה ס"מ בודדים אבל זה כבר גורם לי להרגיש קצת פחות

לבד. ולראשונה בחיי אני חושבת, עמדתי לידה והרגשתי קטנה. מה זה קטנה,

פיצקית. כזאת קטנה שמשב רוח קל יכול להפיל אותי מהרגליים הדקות שלי.

וזה היה נפלא.

ואל תבינו אותי לא נכון, היו לי חברים נמוכים ממני, היו גם גבוהים.. אני לא

מרגישה רע עם עצמי אפילו לרגע, אחרי 22 שנה של להיות זאת שעומדת בשורה

האחרונה בתמונות הכתתיות אני מודעת לעובדה שזה לגמרי overrated.

אין לי הרבה קוראים כאן אז זה לא שקיוויתי לפתוח בדיון היסטרי ולשמוע חוות

דעת שונות, זה שווה את זה רק בשביל הסיכוי הקטן שאיזו גבוהה גמלונית אחת

תמעד ותגיע לבלוג שלי ותגיד "וואלה, אני לא לבד".