את יודעת שעדיף לך בלעדיו, את יודעת שהקשר הזה התחיל להיות לא בריא בשלב מסוים, את יודעת שהייתם

בשתי נקודות שונות בחיים, את יודעת שכנראה שלא באמת התאמתם כמו שרצית לחשוב בהתחלה.. אפילו עכשיו,

אנחנו יושבים פה ואת מספרת לי כבר חצי שעה על כל הדברים שהיית משנה בו. אז.. למה?.

כי אני אוהבת אותו."

אהבה. איך מגדירים את זה בלי להרגיש כמו ילדה קטנה? כי השם שלו עושה לי פרפרים בבטן, כי לראות את הפנים שלו

מחייכות אליי מתמונה אקראית עושות לי חום בגוף, כי רק להיזכר בריח של הצוואר שלו או בצליל של הצחוק שלו

גורם לי לחייך כמו דבילית. זו אהבה. לא כי הוא חתיך (הוא כן), לא כי הוא חכם (הוא בהחלט כן) ולא כי הוא חבר

שלי (הוא לא..). פשוט כי ככה.

{טיוטה, 14.10.2012. הכל דועך בסוף, ואם עדיין לא עבר אז עדיין לא הסוף.}