baby, you're my dream

no hun, just your wish

מה הוא בכלל חושב לעצמו, מתהלך לידי כמו איזה טווס, נעמד מולי בבוקר באמצע ההמון ומחבק אותי מהמותניים

אפילו שכולם מסתכלים. מה עובר לו בראש בכלל כשהוא מתקשר אליי בערב וכועס שלא הזמנתי אותו לקפה, מדביק

לי על הלחי נשיקה רטובה רגע לפני שהוא יורד שתי קומות ללכת לישון במיטה הפרטית שלו, ואז בבוקר מזעיף פנים

ואומר שהייתי חסרה לו ברגע שפקח עיניים בבוקר. מי הוא בכלל שהוא גורם לי להיות קצת יותר חייכנית, קצת פחות

מודאגת, הופך את החיים האלה לקצת יותר נסבלים. מי הוא שהוא מצלם אותי מנמנמת על הכתף שלו באוטובוס בנחת,

שם את התמונה בתור שומר מסך ונותן לי נשיקה במצח. מי הוא שיחפש את המבט שלי בכל פעם מחדש, ישמור לי

מקום בהרצאות ויבהה בי חצי מהזמן שבו אנחנו יושבים יחד עם חיוך מאוזן לאוזן?. מי הוא לעזאזל, הבחור הגבוה

והפלרטטן הזה, שהוא חושב שהוא יותר טוב ויותר מוצלח מכל מי שאי פעם החזיק לי את היד לפניו וקרא לי "יפה שלי"?.

לא שלך בכלל, פף.

אם לא הייתי יודעת אחרת, הייתי אומרת שאני מחוזרת. {אז מזל שאני כזאת חכמה.}