שיפורים עצמיים אני קוראת לזה. להשקיע קצת יותר במרפסת ובגינה,
להניח לחדר המיטות קצת יותר ולהפסיק לקרצף את הרצפות בתדירות כזו גבוהה.
אומרים שזה לא טוב, שוחק ושורט. ואולי רק עכשיו הבנתי למה הם מתכוונים.
יש לי שני עולמות והם מתנגשים וחופפים בחלקים קטנים מאוד מהזמן, בדיוק כמו השרטוט ההוא שכולם מכירים.
לפעמים אני שוכחת בעולם אחד את הבגדים, בעולם השני את הדפים, בעולם הראשון את המחשבון ובעולם השני
את הספרים.. אבל תמיד אני נשארת לגשר עליהם לבד ולהמשיך ללהטט, וזה כבר לא תמיד קל.
אני מרגישה לא מוכנה עדיין להתבגר, שעדיין לא עשיתי מספיק טעויות אפילו שעשיתי מיליון.
גיל 24 מתקרב לו בתופים ובצעדים של ענקים, אבל עצם העובדה שהבחור שלי אוטוטו בן 28 גורמת לי לשכוח קצת
שאני בעצם אמורה להיות ילדה עדיין. הוא מדבר בקלילות על חתונה, דירה וילדים,
וקצת כואב לי להודות שאני מבחינתי, עמוק עמוק בתת מודע, עוד כמה חודשים שוב רוצה לבד.
לעזאזל,
אני צריכה מישהו שאני יכולה לשים איתו עקבים. נמאס לי מהויתורים הקטנים האלה על עצמי.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
rain queen