באמצע הלילה אחרי כל החגיגות והאוכל בכמויות מסחריות,
אחרי נסיעה של שעתיים על כבישים ריקים של אחרי-החג,
אני חוזרת הביתה לכשכושי הזנב הנמרצים שלה,
מורידה את העקבים בהפגנתיות ונכנסת לכפכפים הפשוטים,
מחברת לה את הרצועה לקולר ויוצאת לסיבוב בשכונה המנומנמת.
ככה, עם האיפור, עם השיער המוקפד, עם השמלה השחורה הצמודה, עם הכפכפים.
במקום הכל כך לא ברור הזה, כש90% ממני נראה בצורה אחת וה10% האחרונים נראים כלכך שונה,
הראש שלי אחרי 3 כוסות יין מתחיל לסגור חשבונות.
ואני נותנת לו, בגלל השעה המאוחרת לא מסוגלת להתנגד,
וככה הוא סוגר אותם ללילה, ואני מחליקה ממני את השמלה ומורידה את כל האיפור,
ולמחרת בבוקר, אני מתעוררת איתם שוב. כמו כל שנה חדשה.