בכנות,

לפעמים אני לא יודעת למה הוא עדיין כאן.. סביר שאצלי זה לא היה עובר, ה'שטויות' האלה. 

אולי הוא פוחד להיות לבד, או פשוט פוחד להיות בלעדיי. זאת סיבה לגיטימית, אני חושבת. 

אני יודעת למה אני עוד כאן, אז זה בסדר, 

אבל אני גם יודעת על כל כך הרבה סיבות למה לא להיות. 

וזה מה שהורג אותי. 

אלוהים, בא לי לחזור לא-לדעת כמה נעים הבפנוכו של הפה שלך מרגיש,

או כמה נעים אתה מרגיש בבפנוכו שלי. 

אבל גם... לא בא לי?.