איך אני אוהבת להיות 'בסדר'.

מאוהבת בהרגשה הזאת, 

כשהכל נופל למקום ומסתכלים עליי מהצד וממלמלים "וואו, היא כזאת בסדר.."

יותר מזה,

כשאני מסתכלת על עצמי ויודעת שאני 'בסדר', מיושרת עם כל מה שרציתי להיות

וכל הדברים שרציתי להשיג עד לגילי המופלג, 

את זה אני הכי אוהבת.

ואיתך, שום דבר לא 'בסדר' בפנקס שלי. 

אף אחד לא יטפח לי על השכם על כמה שאני אוהבת אותך, או רוצה,

ואם כבר משהו - אז הם ירימו גבה ולא יבלעו את הגוש הזה בקלות. 

ועדיין, אני אמיצה מספיק כדי לא להתקפל לחלוטין, 

just for the sake of being BESEDER

זה בטח אומר משהו בכל זאת.