לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


לפעמים בא לי גם קצת, אושר בקופסאות קטנות שאפשר לעמוד ברחוב ולחלק לכולם. שיקנאו קצת, מה קרה.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2019    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

וזהו part 2


נמאס לי ונשברתי. הפסקתי לחכות.

כמו ילדה קטנה חשבתי שאם אני אהיה טובה מספיק ואתאפק ולא אעשה שום דבר רע

ואחכה לך כאן, בישיבה על הסף ולא אזוז אפילו מילימטר כל הזמן הזה, אתה תחזור.

והנה, אתה לא חוזר. כבר כמה שבועות טובים שאתה לא חוזר. אדרבא, אתה קובע פגישות

עם חברות ישנות, אתה 'מעריץ' חברות חדשות. ואני עדיין יושבת ומחכה כל כך יפה,

באמת, אם היו פרסים על זה בטח הייתי זוכה. כמו סרט אני נראית, רק חסרה השמלה

התפוחה והדמעות המזויפות על הלחי. מחכה לhappy end שלי.

שכנעתי את עצמי כל כך טוב שזה כי אתה פוחד, שזה כי אתה לא בטוח, שזה בגלל הביטחון

העצמי שלך שאתה לא מדבר איתי ומגלה לי שאתה בעצם רוצה אותי בטירוף ומתחרט על

כל הסיפור הזה. הכנסתי את זה לראש כל כך טוב שאני צריכה ניתוח כדי להוציא. אבל זהו.

הנה, עכשיו זה רישמי, אני מפסיקה. ואני אעשה את כל מה שלא-באמת-מתחשק-לי-לעשות,

אבל אני חייבת בשביל לעבור הלאה. ואני לא אסתכל יותר אחורה ולא אחשוב עליך בתור

'הדבר-שהכי-הייתי-רוצה-עכשיו', כי הוכחת לי שזה פשוט לא שווה את זה.

אולי בעצם, אתה לא שווה את זה.

 

מדהים מה שלילה מלא באנשים יפים מכל עבר בתל אביב יכול לעשות. מפכח, אין ספק.

נכתב על ידי rain queen , 19/5/2012 13:33   בקטגוריות אני, אתה, חיי רווקות, סדקים, עבר, תהיות, עתיד  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



a breath of life


ילדה קטנה ורכרוכית,

תעמדי איתנה לבד כבר ותפסיקי לחפש את העיניים שלו בכל אחד שעובר ברחוב,

לצפות לראות אותו יושב על המדרגות בכניסה בכל פעם שאת חוזרת הביתה.

-

כנראה שצריך להיות נסיכה אמיתית כדי שיקרו לך דברים שקורים רק באגדות, הא?.

 

נכתב על ידי rain queen , 16/5/2012 23:43   בקטגוריות אני, ימים גשומים, סדקים, תהיות  
קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ימי זיכרון לימים טובים יותר


וכבר שבוע שכל הדמעות מתבלבלות לי בדרך למטה, על ההיא וההוא וההם והאלה, כל יום משהו אחר.

יותר מדי דברים שהשתבשו לי בשיגרה ועכשיו אני מוצאת את עצמי נוסעת על אוטומט.

מזל שיש הרבה דיאטה וקצת משמרות בעבודה כדי להעביר את הזמן ולהעסיק את עצמי, כי אני

מוכנה להישבע שבכל פעם שאני עוצרת לחשוב אני משתגעת. כבד עליי, גדול עליי.

גדול עליי ה"הכל לטובה" הזה. לא מתאים לי, אני אופטימית, אבל בימים כאלה פשוט לא מתאים.

אני יודעת שאני אגואיסטית שאני מערבבת את הכאב הפרטי והכלכך מינורי הזה שאני מרגישה

בכאב גדול, שחור וכבד של אנשים אחרים ביום הזה. אבל אף אחד לא מושלם, כן?.

 

"לא אכפת לי, זה לא שהיא נראית טוב יותר ממני, החיוך שלה עקום והיא די שמנמנה.

  טוב, בעצם... אבל הוא אהב אותי. אז אולי יש לה סיכוי."

 

שיט.

מישהו מוכן לגלות לי כבר איפה הכפתור הזה שלוחצים עליו ומתחילים לאהוב את עצמך שוב?.

 

עריכה:

הכל לטובה. הכל לטובה. הכל לטובה. הכל לטובה. וואלה. עבד. קול

נכתב על ידי rain queen , 25/4/2012 11:14   בקטגוריות וואנבי עמוק, סדקים, תהיות, חיי רווקות  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



  
דפים:  
Avatarכינוי:  rain queen

בת: 35

תמונה





© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לrain queen אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על rain queen ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)