לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


לפעמים בא לי גם קצת, אושר בקופסאות קטנות שאפשר לעמוד ברחוב ולחלק לכולם. שיקנאו קצת, מה קרה.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2019    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

whatever tomorrow brings


וכבר הצצתי עלינו במראות של חנויות והשתקפויות על חלונות ראווה, ואנחנו כל כך יפים שם, בחיי.
כמו שני גיבורים של סרט. אתה גבוה עם עיניים בוהקות וחיוך קצת מבויש, ידיים גדולות וחזקות
והליכה חתולית, בעוד אני קטנה לידך, אפילו שמדובר בכמה סנטימטרים בלבד, עם מבט ענייני
וחיוך קטן שמביע רק דבר אחד- אושר.

וכמה זה מרגיז שבשעות הקטנות של הלילה הכל מתנפץ לרסיסים כמו הכרכרה של  סינדרלה,
שעוטה בן רגע צבע כתמתם וחוזרת להיות דלעת. ככה בדיוק הכנפיים שהצמחתי בזכותך
חוזרות לגופי, מפלחות את הבשר בכאב חד ומחכות לבוקר, בו הן יוכלו לשוב לשאוף אוויר,
בו שוב תתעורר להיות הנסיך שלי, ולא האדם שתמיד נגדי.
אז זהו, סיכמנו. אני טיפוס של יום, בסדר?.
נכתב על ידי rain queen , 30/7/2010 20:57   בקטגוריות חיים בשניים, סדקים, תהיות, פרפרים בבטן  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מלך החיות


לפעמים אתה מדהים אותי בענווה שלך, בצניעות הזו שחוצה יבשות וגבולות כאילו כלום, עד שהיא משתלטת
על כל כולך וגורמת לך להרגיש רק דבר אחד- לא יוצלח. תמיד טענתי שאני צנועה (ואפילו הקפדתי להוכיח, פה ושם..),
אבל אצלך זה כבר משהו אחר. לפעמים עוברת בי המחשבה שאולי אתה באמת חושב את כל מה שאתה זורק
במשפטים קטנים וציניים לאוויר- לא יפה? איך יש  משהו יותר יפה מהחיוך שלך? -לא חכם? עוד לא מצאתי שנון
ממך. -לא מספיק טוב בשבילי? מה?.
וזה מכעיס ומעציב באותה הנשימה, כשהבחור שמבחינתך הוא הכל, תמצית כל הטוּב שבעולם הזה פלוס קצפת
מלמעלה, מרגיש שהוא מקסימום האדמה לרגלייך. ולא במובן המקסים של הביטוי.
מה עושים איתך בייבי? אני כבר אובדת עצות, השיחות הארוכות אל תוך הלילה לא משפיעות מספיק וזה רק מרגיש
כאילו בכל פעם שאנחנו מתחילים לטבוע בבוץ הטובעני הזה שנקרא 'דימוי עצמי' אנחנו רק שוקעים יותר עמוק,
והרבה יותר מהר. הלוואי והיית יכול לראות את עצמך כמו שאני רואה אותך אהובי, רק לכמה שניות, אולי זה כל
מה שצריך כדי שתתחיל להעריך את כל הדברים הטובים האלה שמצאתי בך, ולא שהשתדלתי יותר מדי..
הלוואי הלוואי והלוואי. ומה בינתיים? בינתיים ממשיכים לדבר.. מכרתי לעצמי את האמרה הנושנה "זה יעבור עם הזמן",
אז עכשיו זה הקטע בו מדברים, מנסים, ובעיקר.. מחכים.
שונאת את הקטע הזה.
נכתב על ידי rain queen , 24/7/2010 23:17   בקטגוריות אתה, ימים גשומים, חיים בשניים, סדקים  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



גלולות


לפעמים, כשאני ממש ממש מתגעגעת, אחרי שבועיים בלעדיך או אפילו קצת פחות, אחרי שהריח שלך מתחיל
להתנדף לי מהתודעה והפנים שלך מתחילות להיטשטש לי בתת מודע, הגעגוע והכמיהה מתחילים לדעוך,
ואותם מחליפה בעצלות מאוסה תחושת קבלה, בסגנון 'אם-לא-אז-לא-צריך', ואני כבר באמת מצליחה לדמיין
את החיים שלי בלעדיך. ואז מגיע יום שישי. פיו.
נכתב על ידי rain queen , 1/7/2010 22:35   בקטגוריות אני, סדקים, הווה, תהיות, למחוק ולשכוח  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



  
דפים:  
Avatarכינוי:  rain queen

בת: 35

תמונה





© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לrain queen אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על rain queen ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)