איך אני אוהבת להיות 'בסדר'.

מאוהבת בהרגשה הזאת, 

כשהכל נופל למקום ומסתכלים עליי מהצד וממלמלים "וואו, היא כזאת בסדר.."

יותר מזה,

כשאני מסתכלת על עצמי ויודעת שאני 'בסדר', מיושרת עם כל מה שרציתי להיות

וכל הדברים שרציתי להשיג עד לגילי המופלג, 

את זה אני הכי אוהבת.

ואיתך, שום דבר לא 'בסדר' בפנקס שלי. 

אף אחד לא יטפח לי על השכם על כמה שאני אוהבת אותך, או רוצה,

ואם כבר משהו - אז הם ירימו גבה ולא יבלעו את הגוש הזה בקלות. 

ועדיין, אני אמיצה מספיק כדי לא להתקפל לחלוטין, 

just for the sake of being BESEDER

זה בטח אומר משהו בכל זאת. 

יום אהבה מוזר כזה,

שבו אוהבת אבל לא מרשה לעצמי, 

כלום. 

אני חושבת שהבנתי על עצמי שאני יותר אוהבת 'להיות בסדר' מאשר שיהיה לי טוב, 

אבל עוד לא ממש הבנתי מה זה בדיוק אומר. נתעדכן. 

הוא הישיר מבט למלצרית ואמר "שתי כוסות קברנט בבקשה"

גיחכתי קצת בלב אבל בפועל, בשבילו, רק חייכתי בשקט. 

איכשהו, תמיד הרשימו אותי אנשים שאומרים שטויות גמורות בביטחון מלא. 

זה תמיד הרגיש לי כמו תכונה שמקבלים 'כשגדולים', 

כשכבר לא מנסים להרשים ופשוט חיים את האמת שלך, קטנה ומגוחכת ככל שתהיה.

'קברנט איט איז' הרמתי את הכוס שלי ללחיים עם חיוך מוגזם מול שלו.

אולי אנחנו גדולים עכשיו, וככה אנחנו, המבוגרים

כשטועים - טועים בגדול. 

לפחות לא משעמם איתי, בייבי.